כנס מאורות

אוי, זה מר!

keren.landsman — Wed, 08 Dec 2010 06:00:07 +0000

כל אדם יודע כי שהלשון שלו שופעת קולטני טעם שמבחינים בין מתוק, חמוץ ומר. אבל באוניברסיטת מרילנד לרפואה טוענים שחיישנים דומים נמצאים גם בריאות, לפחות לטעם המר. מה שעוד מצאו הוא שבעוד הגלאים שעל הלשון שולחים את ממצאיהם ישירות למוח, אלו שבריאות נוהגים אחרת, אם כי אין ספק שהם מגיבים לטעמים מרים.

כשניסו לבחון מדוע זה כך, הניחו שתפקיד הקולטנים הללו הוא להזהיר אותנו כשאנו נכנסים למקום מחניק או עם גזים רעילים, ויסמנו לנו לכווץ את החזה ולחסום את כלי הנשימה. אך המציאות היא הפוכה: גירוי החיישנים גורם דווקא לפתיחה דרכי האוויר, בצורה דרמטית יותר מכל חומר מוכר הידוע כנוגד אסתמה. אז מי יודע, אולי עוד יימצאו גם להם שימושים.

לפרטים נוספים

הסוכן והכוורת

keren.landsman — Mon, 06 Dec 2010 06:00:10 +0000

תורת החישוביות היא תחום במדעי המחשב שדן בדרכים השונות לפתרון בעיות, לבדיקתם ולהערכת הזמן שידרשו. אחת מהבעיות הידועות ביותר בתחום 'בעיית הסוכן הנוסע' שהולכת כך: בהינתן סוכן נוסע ומספר ערים שעליו לבקר, מהו המסלול הקצר ביותר שבו יבקר בכל עיר פעם אחת בדיוק.

נשמע פשוט, נכון? אבל בדיקת הבעיה הזאת, אפילו בגרסותיה הפשוטות, עשויה לדרוש ימים רבים ומיליארדי בדיקות שונות. כלומר, אם אתם בני אדם. דבורים, לעומת זאת, עושות את זה בקלות רבה. חוקרים מבריטניה מצאו שבהינתן להם מספר כלשהו של פרחים, הדבורים ימצאו עד מהרה את המסלול הקצר ביותר מהקן אל כל הפרחים וחזרה, וכל זה עם מוח בגודל של ראש סיכה. לחוקרים עדיין אין צל של מושג איך הן עושות את זה, אבל אם יצליחו, הם יעניקו הרבה נחת לחוקרי חישוביות בכל העולם.

לפרטים נוספים

מי נתן להם חוקים?

keren.landsman — Sat, 04 Dec 2010 06:00:03 +0000

אחת ההנחות הבסיסיות ביותר של הפיזיקה של ימינו קובעת שהחוקים תקפים באותה צורה ובאותה עוצמה בכל מקום ביקום. תמיד כבידה תהיה כבידה, אור יהיה אור ויחסי הגומלין בין גופים, אנרגיה וכוחות יהיו זהים בדיוק.

אולי לכן מבאס להיות ג'ון ווב. אבל ג'ון ווב רק מדווח על מה שהוא רואה. ומה שהוא רואה זה שאם מסתכלים על אור שבא מגלקסיות רחוקות מאוד מגלים שפעם, מאוד מזמן, מגנזיום וברזל ספגו פוטונים אחרים מאשר כיום, מה שמצביע על כך שאחד הקבועים היסודיים של היקום – קבוע המבנה העדין או קבוע אלפא – הוא בעצם משתנה במרחב.

מעניין, נכון? אבל הצרה היא שאם אלפא לא קבוע אז סימטריית לורנץ נשברת אף היא ואיתה הולכת לאבדון תורת היחסות ורוב הפיזיקה המודרנית וההיסטוריה הידועה של היקום. אז בינתיים צריך לעשות עוד תצפיות ועוד מחקרים, ואם הממצאים יאוששו, הפיזיקאים עולולים לגלות שעליהם להגדיר מחדש את הפיזיקה – איזה אתגר נחמד!

לפרטים נוספים

הטל צל ענק

keren.landsman — Thu, 02 Dec 2010 06:00:29 +0000

לא חסרים בספרות ובקולנוע רשעי-על שחלמו להסתיר את אור השמש. אחרי הכל, אפילו מר ברנס ממשפחת סימפסון זמם להצל על ספרינגפילד כדי להגדיל את רווחי תחנת הכוח שלו. אבל מתברר שלאותו חלום שותפים בימים אלה גם מהנדסי אקלים ומדענים, המקווים כי אם נוכל לחסום חלק מקרינת השמש נוטכל לתרום להורדת הטמפרטורות בעולמנו ובכך לרסן את שינוי האקלים.

אולם נראה כי בקרוב עלול האו"ם לתקוע מקל בגלגלי הפרויקט ולדרוש להטיל עליו פיקוח קפדני או אף לאסור אותו לחלוטין. לא לגמרי ברור מה עומד מאחורי היוזמה, אך ההסבר יכול להיות כל דבר שבין חשש מפני השפעה מרחיקת לכת מדי על אקלים כדור הארץ ועד חשש שפתרון זה יהיה רק טלאי זמני לבעיה עמוקה, שיעודד את האנושות להמשיך בשימוש בדלק מזהם.

שמישהו יכבה כבר את השמש

תן לי יד…

keren.landsman — Tue, 30 Nov 2010 06:00:49 +0000

הטכנולוגיה הביונית התקדמה בצעדי ענק בשנים האחרונות והדגמים החדישים ביותר כבר מאפשרים אפילו שליטה מוחית מסוימת בתנועת היד. אך גם כעת, השימוש הוא בממשקים אלקטרוניים ומתכתיים שהרוב נוטה לדחות כגופים זרים. אולם מדענים באוניברסיטה בדאלאס מפתחים כעת ממשק ליד ביונית המבוסס על אותות אור ופולימרים, שהם מקווים שהגוף האנושי יקבל ביתר קלות.

על פי שיטתם, אור משוגר לקצה העצב הביוני וממשיך שם לנוע בתוך כדור המושפע מזרמים חשמליים. פעימות החשמל שמשגרים העצבים משנות את הכדור והעצב המלאכותי מזהה את השינוי בתנועת האור כפקודה להזיז את היד או להרים אצבע. כמו כן ניתן לשלוח מידע גם בכיוון השני על ידי הארת העצב באור תת-אדום ולהתריע כך מפני לחץ או חום. נכון להיום הכלים הללו גדולים מדי להשתלה ביד אנושית, אך הטכנולוגיה כבר כאן.ץ כל שנותר הוא להמשיך עוד קצת בפיתוח ולךמזער אותם. בסופו של דבר כל שיצטרכו הרופאים יהיה לזהות את העצב הנכון שאליו עליהם לחבר את הכבל המתאים.

לפרטים נוספים

כוכבת על עשויה אור

keren.landsman — Sat, 27 Nov 2010 06:00:47 +0000

הטסונה מיקו היא כוכבת פופ יפנית. אף שאינה פעילה זמן רב היא ממלאת כבר עכשיו אולמות שלמים במעריצים צווחניים. יש לה שיער ארוך וכחול, היא לובשת חליפת בית ספר יפנית סטנדרטית מקוצרת ושרה בקול גבוה. ועוד משהו – היא מופיעה על הבמה בצורת הולוגרמה תלת-ממדית והיא וירטואלית מהפיקסל הראשון ועד האחרון.

הטסונה מיקו היא אוואטאר שירה, תופעה שקנתה לה אחיזה ביפן ממש מתחת לעינינו. החברה העומדת מאחורי הכוכבת, קריפטון, מסנתזת את קולה מתוך דגימת קול של שחקנית אנימה, תוך שימוש בתוכנה מיוחדת מבית ימאהה המאפשרת לכתוב מוזיקה ומילים לאוואטארים. נכון לעכשיו, רוב המוזיקה והשירים נשתמעים גם הם מסונתזים ואמנים בשר ודם מסרבים בתוקף לשתף פעולה עם הפרויקט הזה ועם דומיו מחשש שבסופו של דבר הייצוגים הווירטואליים יתפסו את מקומם. עם זאת, אפשר רק לשער מה אנשים יסכימו לעשות כדי לראות את אלביס, מייקל ג'קסון, ג'וני קאש, ג'ימי הנדריקס, קורט קוביין או את הרכב הביטלס המלא שוב בהופעה חיה.

לפרטים נוספים

מציאות מפוקסלת

keren.landsman — Wed, 24 Nov 2010 06:00:30 +0000

בשנת 2008 הציע פיזיקאי ממכון פרמילאב בשיקגו תאוריה שגרמה לעיניהם של פיזיקאים רבים באולם כמעט לצאת מחוריהן. הוא טען שמשוואות של פיזיקה תיאורטית מעידות כי הממד השלישי אינו אלא אשליה וכי היקום הוא הולוגרפי. ביתר פירוט, התאורטיקן קבע כי את כל המידע ביקום ניתן לייצג על גבי השטח הפנים שלו ושההפרדה של היקום – או, בהשאלה, גודל הפיקסלים שלו – גדולה הרבה יותר ממה שאנו מעלים בדעתנו. התאוריה זכתה לתמיכה מצד סטיבן הוקינג ופיזיקאים בולטים נופים. בקרוב היא עשויה לזכות לאישוש מרעש שארע במתקן למדידת גלי כבידה בגרמניה.

כדי לבדוק זאת יותר לעומק בונים כעת מתקן קטן ורגיש יותר למדידת גלי כבידה, שיוכל לאבחן תנודות מהירות. גם אם לא יתקבל אישוש חד משמעי לתאוריה, אין ספק שתוצאות הניסוי עומדות להיות מרתקות, ועל אחת כמה וכמה אם יגלו שהיקום שלנו מתפקסל אם מסתכלים בו מספיק מקרוב.

לפרטים נוספים

פלדה עשויה משי

keren.landsman — Sun, 21 Nov 2010 06:00:53 +0000

קורי עכביש אינם רק מטרד, אלא גם אחד החומרים החזקים ביותר הקיימים בטבע. עכביש הקליפה של דארווין (Caerostris darwini), לדוגמה, מייצר קורים החזקים פי עשרה מהקוולאר, החומר המשמש להכנת אפודי מגן. רק מה – ייצור תעשייתי של קורים הוא עניין מסובך וגם העכבישים אינם להוטים לשתף פעולה איתנו.

באוניברסיטת נוטרדם ובאוניברסיטת וואיומינג החליפו מדענים כמה מהגנים האחראים לייצור המשי אצל תולעי המשי ושמו במקומו גנים של עכביש. התוצאה: תולעת שמייצרת משי שחוזקו נמצא אי שם בין זה של משי רגיל לבין קורי עכביש. בעתיד ניתן לקוות כי ניסויים מוצלחים יותר יקרבו אותנו יותר לייצור משי עכבישים שיהיה חזק מספיק לייצור כבלים תעשייתיים קלים וחזקים, גידים מלאכותיים בעלי בסיס אורגני, או חולצת ערב מהודרת וחסינת כדורים.

לפרטים נוספים

איי! רובוט!

keren.landsman — Thu, 18 Nov 2010 06:00:33 +0000

כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת הגדיר אסימוב את חוקי הרובוטיקה, שהראשון והחשוב ביניהם קבע כי אסור לרובוט לפגוע באדם. כעת מנסים רובוטיקאים סלובנים ללמד את הרובוט שלהם בדיוק את זה.

בניסוי שערכו החוקרים התבקשו מתנדבים לדרג את הכאב שהם חשים כאשר רובוט תעשייתי, שנלקח ממפעל לייצור מכונות קפה, חובט בהם בעצם עגול וכהה או בעצם חד יותר. הדירוגים שהם העניקו ישמשו כדי ללמוד וללמד רובוטים עתידיים להכיר את סף המהירות ואת סף התאוצה שאסור להם לעבור בסביבה מאוכלסת, כדי לא לפגוע בבני אדם.

לפרטים נוספים

זה אמיתי זה?

keren.landsman — Mon, 15 Nov 2010 06:00:16 +0000

מציאות מוגברת היא אחד מהמונחים החמים ביותר בטכנולוגיית המחשבות כיום. היכולת להדביק עצמים וירטואליים על גבי ייצוגים של המציאות עצמה פותחת בפנינו מספר כמעט אין סופי של אפשרויות, החל בהדבקת מסלולי רכבת על פני תמונה היוצאת ממצלמת הטלפון שלכם וכלה במשחקים שבהם מיניאטורות וירטואליות, עם נתונים, מוצגות על פני מפה אמיתית.

כעת פיתח צוות מהאוניברסיטה הטכנולוגית אילמנאו בגרמניה את הלב הבא – תוכנת "מציאות מוחלשת". התוכנה, שיכולה לרוץ בכל מחשב עם מערכת ההפעלה חלונות מסוגלת למחוק בזמן אמת עצמים מצילומי וידאו הנקלטים במצלמה. כל תמונה מעובדת תוך 40 מילי-שניה, מהיר מספיק כדי שהצופה הממוצע כלל לא יבחין בהבדל. נכון להיום התוכנית עדיין אינה מושלמת ולא פעם כושלת במחיקת עצמים מהתמונות, אך גם כך התוצאה מרשימה להפליא.

ככה עושים את זה