כשמדברים בימינו על נשקי אנרגיה, לייזרים ומייסרים, הכוונה היא לתותחים עצומים ליירוט טילים שכדי להעביר אותם ממקום למקום יש צורך בכמה משאיות, הרקולס או מטוס תובלה רציני אחר. לתיקון המגבלה הזאת פתחה סוכנות המחקר המתקדמת של הפנטגון, דארפ"א, בפרויקט חדש בשם HELLADS, או "מערכת הגנה אזורית לייזר נוזלי בעוצמה גבוהה".

המטרה היא לבנות לייזר בעוצמה של 150 קילוואט שישקול 750 קילוגרם לכל היותר, כדי שיהיה אפשר לחמש בו מטוסי קרב. משם, מקווים, הדרך תהיה סלולה ולהקטין את המערכת כרצוננו עד לרמה של רובי לייזר שיהיו שווי ערך לתת מקלע עם קצב אש של 1,500 כדורים בדקה.

פרטים נוספים

ועוד כמה פרטים

"זה פלסטר עשוי בשר", אומר הכתב על המוצר שהוצג בפניו במעבדות אורגנוגנסיס. "זה לא בשר", מתקן אותו ראש התחום הרפואי בחברה: " בשר הוא רקמה מתה. הדבר הזה חי". אבל באמת קצת קשה להתחמק מהתחושה שמדובר בפלסטר חי בשווי 1,500 דולר. המוצר עצמו, העונה לשם אפליגרף, הינו רשת של תאי פרה, בני אדם ותאי גזע שהוצאו מילדים בבריתות מילה, אשר מעודד חידוש רקמות ותאים. התכשיר כבר אושר לשימוש בתנאים מסוימים על ידי מינהל המזון והתרופות בארצות הברית. את החומר מניחים על גבי המקום הפגוע, שם הוא נקשר אל הרקמות ומעודד את התחדשות התאים וריפוי הפצע. הכוונה בעתיד להשתמש בתרכובת גם בניתוחים לתיקון רקמות, כגון לב וגידים. בחמש השנים הבאות מתכננת אורגנוגנסיס להכניס את המוצר לייצור סדרתי, במגוון מקרים הדורשים עזרה לריפוי טבעי.

לפרטים נוספים

בספרה מרי דוריה ראסל, "הדרור", מתלווה כומר למשלחת היוצאת לעולם חייזרי, כדי לברר אם יכולה להתקיים נשמה בגזע שאינו אנושי. אך השורשים לבדיקה זו נמצאים בעבר הרחוק. כבר במאה ה-15 טען נזיר איטלקי בשם ג'יאורדנו ברונו שקיימים עולמות אחרים ושהדת צריכה להתייחס לכך. בתמורה צלבו אותו הפוך ושרפו אותו. במאה ה-21 הגישה של הוותיקן, כשזה התכנס לדון במשמעות קיומם של חייזרים תבוניים, כבר היתה שונה לחלוטין.

השאלות מגוונות. למשל, איך משליכים חייזרים עם מבנה גוף שונה לחלוטין מזה שלנו על האמונה ביצירת האדם בצלם אלוהים? האם ישו הוא אוניברסלי, או שלגזעים אחרים היו משיחים אחרים? פיזיקאי תיאורטי נוצרי טוען כי קיומה של "בראשית" נוספת היא בעייתית, כי ישו בא להציל את בני האדם ולא את השימפנזות או את היצורים האפורים. אסטרונום ישועי אחר טען שמגוון היצורים החיים על כדור הארץ מעיד שיכולים להתקיים גם יצורים תבוניים אחרים ושאי אפשר להגביל את יצירתיותו של אלוהים.

דיון אחד

דיון שני

דיון שלישי

כמעט לכל אחד בימינו יש מחשב וטלפון נייד, ולחלק גם עוזר דיגיטלי קטן נוסף. הבעיה עם כולם היא שעדיין אי אפשר לקחת אותם לכל מקום – הם עלולים להינזק, להיגנב או סתם ללכת לאיבוד. רעיון חדש מציע לפתור את כל הבעיות האלו בעזרת מסך מגע המותקן מתחת לעור האמה ומאפשר ממשק קלט/פלט באמצעות תמרון אלקטרומגנטי של חלקיקים מיקרוסקופיים המקועקעים בעור.

המשטח יוכנס אל מתחת לעור כשהוא מקופל וייפרש שם. מטריצה של תאים אלקטרומגנטיים תתמרן בזמן אמת חלקיקים שיקועקעו בעור ויספקו מסך ומקלדת. המכשיר יוכל לתקשר אלחוטית עם מכשירים אחרים בסביבת הרשת הפרטית, או עם שתלים אחרים. האנרגיה להפעלתו תגיע מהגוף עצמו, באמצעות המרת חמצן וגלוקוז מתוך הדם. באותו אופן הוא יוכל לנטר באופן שוטף את מחזור הדם ולדווח לבעליו על מחלות, זיהומים או אם הוא שתוי מדי לנהוג.

לפרטים נוספים

באוניברסיטת וושינגטון עובדים בימים אלה על עדשת מגע שיספקו למי שירכיבו אותן תצוגה מוקרנת, כמו גרפיקה מרחפת בשדה הראייה. בדרך זאת יוכלו מרכיבי העדשות להוריד ישר על העין את כל המידע מהטלפון, מהמחשב, או מהנגן הנייד שלהם. המתקן עצמו דורש מעט מאוד חשמל ויקבל את הכוח הנחוץ לפעולתו ממשדר רדיו חיצוני. האבטיפוס מנוסה כרגע על ארנבים והציפייה היא שכבר בשנים הקרובות ייצאו יישומים מסחריים ראשונים.

למאמר המקורי

קוצבי לב ומכשירי ניטור נוספים מלווים אותנו כבר שנים רבות. באחרונה החלו להוסיף למכשירים אלה יכולת תקשורת אלחוטית, אשר מאפשרת לשדר למתקן פקודות מרחוק בלי צורך בטיפולים חודרניים לכוונון הקוצב. אפשר אפילו לשדר חשמל אל הסוללה דרך העור. אך אליה וקוץ בה – מומחי אבטחה מזהירים כי התקשורת החיצונית חושפת את הקוצבים המשוכללים לפריצה. האקרים יכולים לדלות בקלות רבה מידע אישי מן המחשב המוטמע בלב האנושי, לרוקן את הסוללות מרחוק או לגרום למכשיר לפעול בדרכים שלא תוכננו, שעלולות לגרום נזק למשתמש. בשוויץ, למזלנו, כבר שוקדים על פתרונות לנושא. הרעיון הנוכחי: חיישן על-קולי שימדוד את מרחק מן היחידה המנסה להתקשר עם המתקן המושתל, ויאשר גישה רק למי שנמצא במרחק קרוב למגע ישיר.

לפרטים נוספים

רק לאחרונה יצאה למסכים מסכת האסונות הגרנדיוזית החדשה של רוברט אמריך. בסרט "2012" פוקדים שלל אסונות את כדור הארץ בגלל שילוב מוזר של נסיבות הרשומות, כנראה בכוכבים.

כעת מתברר שהסרט, שניחוח הגרפיקה הממוחשבת וחוסר ההגיון הפיזיקלי ניסף ממנו למרחק, הצליח להבהיל לא מעט צופים, המצפים אמת ובתמים לסוף העולם המתקרב. למענם פתחה נאס"א במתקפת נגד, תחת פיקוחו של מדען החלל דיוויד מוריסון, שאחראי על סדרת "שאל את האסטרוביולוג". מוריסון הכריז על מלחמה נגד הבורות ושוקד להסביר את כל הטעויות, ההטעיות והמתיחות הסובבות סביב התאריך האימתני "2012". כדאי להתעדכן.

לפרטים נוספים

שאלות ותשובות

וידאו הסבר קצר

וכאן גם יש הסבר

לדיון בפורום אורט

בספרו Saturn's Race הציג לארי ניבן הציג מתקן בשם Napcap, קופסאות המוצבות בשדות תעופה עבור נוסעים נטולי שינה. הקופסה היא בגודלו של חדר זעיר, עם מיטה, שולחן, שטח אחסון, נקודת רשת אלחוטית וחשמל להטענת מכשירים. המבנים, מתכנונם של קבוצת ארכיטקטים רוסים, ניתנים להשכרה לטווחי זמן שנעים בין 15 דקות ועד כמה שעות ונראים פתרון מושלם לטעינת המצברים בזמן ההמתנה לטיסה המקשרת. איך לא חשבו על זה קודם?

למאמר המלא

אדם במינאפוליס-סנט פול החליט לדבר אל בנו אך ורק קלינגונית בשלוש השנים הראשונות לחייו. ד'ארמונד ספירס, פרופסור לבלשנות חישובית, החליט לבדוק האם דפוסי הלימוד של קלינגונית יהיו שונים מדפוס הלימוד של שפות אנושיות ולכן עשה את הניסוי הזה בבנו. הוא הפסיק את הניסוי כשבנו הגיע לגיל 3, לא נאמר מדוע.
אה, וספירס טוען שהוא אינו חובב מסע בין כוכבים.

למאמר המקורי

פיליפ ק' דיק חשב על הרעיון בספרו Dr. Futurity, קרן לנדסמן חידשה אותו בסיפורה "בלדה לחובש" – עכשיו זו מציאות.  רופאה אוסטרלית פיתחה ערכה בגודל של תיבת תכשיטים שמאפשרת להשתיל עור באמצעות תרסיס. הערכה, הנקראת ReCell, ועובדת באופן הבא: קחו פגוע כוויות אחד לחדר הניתוח; קחו ממנו כארבעה סנטימטרים של עור, כמה שיותר קרוב לאזור הכוויה; הכניסו את העור לערכה, שבה ישתלב עם התמיסה המובנית ויהפוך לתרסיס של תאי גזע של העור; רססו את התמיסה על אזור הכוויה, שיכול להיות גדול עד פי 80 מטלאי העור שהוצא. הגישו קר.

למאמר המקורי