למעשה, אמור היה להתנשא לגובה מטר ותשעים. נציג מחלקת הנדסה והשֹמה גופית טען, עד כמה שהניחה התשדורת המשובשת להבין, ששורש העניין בבעיית חישוב אקזוטית. אבל גיחך לפני שנסגרו השערים העתיקים והתנתק הקשר, כך שיש להארלן חשדות. אולי עשו את זה בכוונה. מצחיק מאוד, הוא ממלמל עדיין, לפעמים, בעיקר כשנאסרת עליו העלייה למתקנים בלונה-פארק. הוא כבר כתב תלונה רשמית לממונים, כי בשתיקה זה בשום פנים לא יעבור להם. יגיש אותה כשיחזור, וגם יתלוש עם השיניים כמה ראשים מעל האחראי. יבחר בפעוטים ויתענג על הצרחות. אבל ראשית, כדי שתיפער בכלל הדרך חזרה, צריך להתמלא המאגר. המשימה עולה יפה בינתיים, הרי לא לחינם מלאו הארונות שלו (אלה העשויים עץ והגלויים לעין, לא החשובים והרכים שבמרתף) פרסים רבים כל כך. שלח ריבוא קנוקנות גמישות מבעד לדפים המודפסים. משם הן נשלחו החוצה ולעומק. דרך העיניים שקוראות. בלילה פושט הארלן את גופו. והוא יושב שם בגופו האמיתי, אדיר מידות. והוא שואב.
——————-
אסף שור אסף שוּר נולד בירושלים ב-1976. כותב, מתרגם ומבקר ספרים. זכה בפרס ברנשטיין על ספרו "עמרם" ובפרס ראש הממשלה לאחר צאת ספרו "מוטי". מאלף כלבים בדימוס, מתאמן ב-Wu Wei Gung Fu ומתנדב בצער בעלי חיים רמת גן. מתגורר בשפלה עם אשתו, כלביהם וחתולי אומנה.
איזה סיפור נפלא, עונג שבת.
סיפור נפלא. שלחת אותו להארלן?
באמת שאלה טובה. הארלאן צריך לקרוא אותו…