בחורף שבין 14945-1944 שיגרו היפנים את מה שהייתה, כנראה, מערכת הנשק הבין-יבשתית הראשונה בהיסטוריה. הם הפריחו כ-9,000 בלונים נושאי פצצות תבערה שעלו לגובה זרם הסילון, ונישאו בו לחופי אמריקה. שם הבלונים היו אמורים ליפול והפצצות להתפוצץ. ההערכה היא שרק כ-1,000 מפצצות הבלון האלה הגיעו לחופי אמריקה הצפונית, בפיזור גדול מאוד – מהוואי ודרום קליפורניה בדרום ועד אלסקה בצפון. הבלונים גם הרחיקו מאוד מערבה והגיעו עד לאזור האגמים הגדולים.

רק אחת מהפצצות האלה הצליחה לגרום לנזק ממשי ואבדות בפנש. ב-5 במאי 1945 שיחקו אישה בשם אליס מיטצ'ל (שהייתה בהיריון) וילדים אחדים בבלון שמצאו ביער סמוך לעיירה בליי במדינת אורגון. מיטצ'ל וחמישה מהילדים נהרגו.

בתמונה, אחד מהבלונים שצולם בשמי קליפוורניה.

בשנת 1617 הפך פרדיננד השני, הקיסר הקתולי של הקיסרות הרומית הקדושה, למלך בוהמיה. הוא שלח את נציגיו הקתולים לפראג, בירת בוהמיה הפרוטסטנטית, לשלוט בשמו. חברי מועצת העיר לא התלהבו מהרעיון הזה, והשליכו את הנציגים ממרפסת טירת הראדצ'ני. הם נפלו מגובה של כעשרים מטרים, ולמרבה הפלא לא נהרגו. זה היה האות לתחילתו של המרד של בוהמיה, שהצית את מלחמת שלושים השנה, שורה של מלחמות דת ששינו את אירופה מן היסוד במאה ה-17.

לצ'כים, אגב יש חיבה מיוחד להשלכת אנשים ממרפסות. כ-150 שנה קודם לכן הושלכו ממרפסת בית העירייה העתיק ראש העיר וחלק מחברי מועצת העיר שלו, ובשנת 1948 כאשר הסובייטים השתלטו על צ'כיה הושלך אל מותו מהמרפסת יאן מסריק. לאקט פוליטי זה יש אפילו שם משלו – דפנסטרציה.

בתמונה – הרגע שפתח את מלחמת שלושים השנה.