הכלבלב
זה הזמן הזה לפני הכנס שבו נבחרו הדוכנים שיהיו וצריך להתחיל להכין את מה שצריך בשבילם, ואין מאושר ממני בגלל זה. באמת. אין.
זה לא שיש לי משהו נגד דוכנים, הם כיפיים, הם צבעוניים, ואחר כך יש מלא מדבקות מגניבות שאפשר לקלף מהקירות כי השארת אותן במקום שהילדים יכולים להגיע אליהן. שעות של הנאה. הבעיה היא, כמו תמיד, א' ו-ע', הפעם עם א' דוכנים. אני בטוח שהם בחרו רק את הדוכנים הכי מגניבים, אבל אני לא בטוח שהיה שם תהליך מחשבה מקיף ומעמיק. למשל, אני צריך עכשיו למצוא שולחן חזק מספיק שיכול לתמוך בתכשיטים שבהם משובצים רסיסי כוכב ניוטרונים.
אני לא אשכח את הפעם עם הדוכן הדפסת תלת-ממד. שוב, אין לי בעיה עם הקונספט, אבל הם בחרו דוכן שהדפיס בשני חוטים – חומר ואנטי-חומר. שלושה ניחושים מי היה צריך לחפש אחר כך בין השברים העשנים של המקום את הקופה עם המזומנים מדוכן האגודה. והיה את הדוכן שחלקו החבר'ה של הפרפטואום מובילה עם החבר'ה שחיברו רמקול לצ'אט ג'פט והיינו צריכים באמצע הכנס להביא חרוט דממה מאראקיס כי השילוב שלהם לא הפסיק להלל ולשבח את הערך התזונתי של עפרונות B12.
אני לא אומר שלא תלכו לקנות בדוכנים, אני רק אומר שעם א' ו-ע' כדאי לבדוק קודם מה נתיב המילוט המהיר ביותר מהמתחם.