במה שנראה כעוד דרך לחולל את האפוקליפסה המפורסמת של סרטי שליחות קטלנית, מרכז הביטחון הלאומי בנבדה, המשמש לאחסון פסולת גרעינית ולמחקר גרעיני, גייס רובוט למטרות אבטחה הקפית.

הרובוט, הקרוי MDARS (מערכת גילוי, הערכה ותגובה ניידת), הוא אוסף של מצלמות וחיישנים המורכבים על גבי ג'יפ, עם מערכת פיקוח עצמונית. אולי כלקח מסרטי המדע בדיוני הידועים, הרובוט הזה עדיין אינו מצויד בכלי נשק, מקפיד על נסיעה במהירויות בטוחות, וכשהוא מזהה גורם חשוב הוא אינו פונה לחסל אותו, אלא רק מעביר את השליטה למפעילו האנושי. כך יכול אדם אחד לנטר ביעילות שטח גדול במיוחד, ללא צורך בתשתית נייחת יקרה ועתירת כוח אדם.

לפרטים נוספים

רובוטים ותבונה מלאכותית אינם דבר חדש, אך מאז המצאתם ועד היום אחת הבעיות הגדולות נותרה כיצד ללמד אותם להתנהג בצורה פסאודו-אנושית. רעיון שתופס תאוצה בשנים האחרונות הוא לשים אותם בסביבה תומכת ולתת להם ללמוד לבד.

באוניברסיטת קרנגי מלון המציאו את NELL (למדן שפה מתמיד), בינה מלאכותית המסוגלת ללמוד מהאינטרנט. נל קוראת אתרים שלמים ומסווגת עובדות שהיא מוצאת לפי אמינות המקורות שלהם. עד מכה למדה נל יותר מ-440 אלף פרטים שונים ברמת דיוק של 74% אחוז, המקבילה לזו של תלמיד כיתה ג'.

למרות הרעיון היפה והביצוע המרשים, לנל יש עוד מה לשפר. מפעיליה נאלצו עדיין להסביר לה שהתיקון הראשון לחוקה האמריקאית אינה מושג מוזיקלי ושבניגוד לדעתם של רבים, קלינגונים אינם קבוצה אתנית.

לפרטים נוספים

כבר כמה וכמה שנים נמצאות המכוניות האוטונומיות בשלבי מחקר ופיתוח. דארפ"א, סוכנות המחקר של צבא ארצות הברית, ערכה לאחרונה מבחן רב היקף על מכוניות שפותחו על ידי חברות רבות ומגוונות, עם תוצאות מרשימות ביותר.

כעת החלה גם ענקית מנועי החיפוש גוגל לבדוק מכוניות אוטונומיות משלה ברחובות סן-פרנסיסקו. בעוד שמבחנים קודמים בנושא נעשו בדרכים בין-עירוניות נטושות או במתקני מחקר סגורים, גוגל לקחו את כלי הרכב שלהם ללב העיר המודרנית. במכוניות אמנם ישב עדיין נהג, לכל צרה שלא תהיה, וטכנאי ישב לידו כדי לנטר את המערכת, אך המכוניות עצמן פעלו למופת, בחיקוי נאמן להתנהגות אנושית ולניטור הסביבה. בחברה מדווחים כי המכוניות עברו עד כה יותר מ-200 אלף קילומטרים של דרכים ציבוריות. "התאונה היחידה שקרתה", אומר אחד הטכנאים, "היתה כאשר מכונית אחת נפגעה מאחור בזמן שעמדה ברמזור".

לפרטים נוספים

עד לפני חודשים מעטים רעיון המתקפה הקיברנטית היה נטוע עמוק במרחב הווירטואלי ובו בלבד. וירוסים, תולעים ומזיקים אינטרנטיים אחרים המשיכו כל הזמן להשתדרג, אך פעילותם הוגבלה להורדת רשתות ומחשבים, לנטרול אתרים ולשיבוש מסחר אלקטרוני.

תולעת חדשה בשם Stuxnet מגדירה מחדש את יכולותיהם של הישויות הווירטואליות הללו. קהילת האבטחה הדיגיטלית שוצפת דיווחים על התולעת הזו, שחדרה למחשבי המתקנים הגרעיניים של אירן תוך ניצול פרצות אבטחה במערכת ההפעלה חלונות, והשתלטה על מחשבי בקרה מרכזיים של המפעל. מתברר שהתולעת יודעת לדבר עם כל מחשב בשפה המיוחדת לו, וכך מסוגלת לשרוף מנועים, לנתק מנגנוני אבטחה, לכבות אזעקות וליזום מגוון של התקפות נוספות שעלולות לגרום לנזק ממשי בעולם האמיתי.

הנדסה לאחור וניתוח הקוד של התולעת מעלים את ההשערה שמי שהיו אחראים לפיתוחה של התולעת היו הפנטגון או שירותי הביטחון הישראליים. יהיה אשר יהיה מי שכתב אותה, אין ספק שהלוחמה הממוחשבת הפכה לעניין הרבה יותר ממשי.

עוד על התולעת

כן, כבר היום אפשר לאחד את כל המכשירים הנישאים על ידי אדם ממוצע לרשת הפועלת ככל רשת מחשבים מוכרת, כאלה שבבית הספר או בעבודה. כל מתקן, ויהיה קוצב לב או אא"ג, מקבל כתובת משלו ברשת ומשדר באלחוט את נתוניו בחזרה למרכז הרשת.

אין זו הפעם הראשונה שניסו ליצור רשת כזאת, אך הניסוי הזה משתלב טוב יותר מתמיד עם המכשירים המודרניים שלנו. די בתוסף יחיד מתחבר לחריץ ה-SD בטלפון, והתוכנה כבר תרוץ על מערכת אנדרואיד, עם חיישנים מיוחדים שמשדרים בתדר רדיו נמוך. כך המידע יהיה זמין בזמן אמת, היישר בידי המשתמש, יחד עם האפשרות לשלוח אותו לרופאים דרך רשת הסלולר.

רשת מחשבים גופית

רובוטים לבישים, או שלדים חיצוניים, נמצאים בפיתוח כבר שנים רבות. אפילו בישראל עובדים על דגם שנקרא ReWalk. למרבה הצער, רוב הפיתוחים נמצאים עדיין בבדיקות מעבדה מקיפות, כך שיעבור עוד זמן עד שנוכל למעוך בהם חייזרים כמו ריפלי בנוסע השמיני. אם לא די בכך, רבים מהשלדים החיצוניים נועדו לשימושים צבאיים בלבד, כך שהסיכוי שנראה אותם בזמן הקרוב במגזר האזרחי הוא קלוש.

אך יש גם נקודת אור. בימים אלה מוציאה אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה דגם משלה, שנועד לעזרה לנכים פגועי עמוד שדרה, כדי לאפשר להם לחזק את שריריהם שאיבדו את הקשר למוח.

לפרטים נוספים

פרסי נובל ניתנים לרוב עשרות שנים אחרי בואה של פריצת הדרך שעליה הם ניתנו. אך לא השנה – פרס נובל לפיזיקה יינתן השנה לאנדרי גיים ולקונסטנטין נובוסלוב עבור גילוי הגְרָפֵן, חומר שרוב השימושים האפשריים בו עדיין לא התגלו.

חומר זה, צורה נוספת של גביש הפחמן, הוא כמעט אותו חומר שאנו משאירים על הדף בכל משיכת עפרון. מדובר במשטח פחמן דק, כמעט דו-ממדי, שחוזקו עולה פי מאה על חוזקה של הפלדה ומוליך יותר מנחושת. תכונותיו פותחות פתח לעתיד חדש בעיצוב מסכי מגע, מזעור מעבדים, תאים סולריים ומגוון אפשרויות אחרות. פרס זה הוא גם המקרה הראשון שבו הנובל מגיע לידיו של מדען (אנדרי גיים), שזכה לפני כן בפרס האיג-נובל.

לפרטים נוספים

בתערוכת הרובוטים הבינלאומית בטוקיו ניתן היה לראות שלושה רובוטי מוטומן, מהסוג המשמש כטבחים ובתפקידים אחרים, מבצעים ריקוד מסונכרן עם חרבות אור. מדובר היה רק בתצוגת יכולות בסיסית אבל צריך להתחיל להיזהר – רק שלא יקבלו רעיונות ויהפכו לגנרל גריבוס.

לפרטים נוספים

אחת הבעיות העיקריות בחיפוש האינטרנטי היא תיוג התמונות. כשגוגל, לדוגמה, מחפש תמונות של חתולים, הוא לא יידע לזהות אם בתמונה מופיע חתול אם לא מקושרת אליה תגית עם המילה 'חתול'. יהיה יעיל יותר אילו המחשב ידע לתייג את התמונה בעצמו. זה מה שניסו לעשות שני מהנדסים מחטיבת המחקר של מיקרוסופט, שתכננו מערכת הקוראת את התגיות ממוחו של הצופה.

המהנדסים התקינו מערך של אלקטרודות על ראש המשתמש ולימדו מחשב לשייך גלי מוח מסוימים לתמונות מסוימות וכך לדעת אם מוצג על המסך פרצוף, חיה או עצם דומם. אם ישכללו את המנגנון אולי יהיה אפשר ללמד את המחשב להבדיל בין יותר משני עצמים בו זמנית. מבט של חצי שנייה והופ, התמונה מתויגת.

לפרטים נוספים

בימינו זה עניין מסובך ללבוש חליפת חלל, סיפור שדורש עזרה של כמה אנשים ונמשך דקות ארוכות. באוניברסיטת מרילנד עובדים כעת על חליפת החלל הבאה שתהיה פשוטה יותר לשימוש. מעבר לדרישות הבטיחות המחמירות של נאס"א, החליפה תוצמד לגוף האסטרונאוט על ידי שרירים פנאומטיים והאסטרונאוט רק יצטרך להשתחל לתוכה דרך פתח הצוואר. החליפה תיסגר סביבו ותיצמד לגופו. החליפה מגיעה עם מסך בתוך הקסדה ומשקפי מציאות מוגברת להצגת מידע עזר.

לפרטים נוספים