בשנות ה-50 סופר המדע הבדיוני ג'רי פורנל, שעבד אז במחלקת המחקר של בואינג, הציע תכנית שמאוחר יותר כונתה כך. פורנל הציע להציב בחלל לוויינים נושאי מוטות מתכת ללא ראש נפץ, שישוגרו כלפי מטרות. המהירות הגדולה של המוטות הייתה אמורה להעניק להם את כוח ההרס. את השיגור שלהם יהיה קשה לזהות, ומהירותם הגדולה של המוטות והחזר המכ"ם הקטן שלהם יקשה על גילויים במהלך הטיסה. דו"ח של חיל האוויר האמריקאי משנה 2003 תיאר מערכת כזו. בספר "מדרך רגל", שכנתב על ידי פורנל וניבן בשנת 1985, מוצג נשק כזה.
בנובלה "האיש החשוב באמת" מתאר פול אנדרסון בנייה של ספינות מלחמה מקרח. הרעיון הזה עלה במהלך מלחמת העולם השנייה, ונעשו ניסיונות ליישם אותו במסגרת פרויקט "חבקוק". נרקחה תערובת של קרח וציפת עצים (כדי להעניק לקרח חוזק מבני ולהאט את ההפשרה שלו) ונבנתה ממנה לפחות ספינה אחת בקנה מידה מוקטן. הספינה הזו עגנה במימי הנמל בקנדה במשך שלושה קיצים חמים עד שנמסה לבסוף. לא נעשה שימוש בספינות קרח בקרב.
במאה ה-17 נלחמו הבריטים וההולנדים על השליטה באיי באנדה (הממוקמים בין אינדונזיה ופפואה), המקום היחיד בעולם שבו גדל אז אגוז המוסקט. אגוז מוסקט היה אחד התבלינים היקרים ביותר בעולם אז, ובין השאר האמינו שהוא יכול לרפא דבר, או לכל הפחות למנוע הידבקות במחלה.
לאחר מלחמה עקובה מדם נותר בידי הבריטים רק האי הקטנטן ראן (Run). בהסכם השלום שסיים את המלחמה הבריטית-הולנדית השנייה מסרו הבריטים את האי ראן לידי הולנד, והולנד הכירה בשליטתה של בריטניה במושבה הולנדית בעברו השני של העולם – העיר ניו אמסטרדם שעל האי מנהאטה בשפך נהר ההדסון באמריקה הצפונית. אנו מכירים כיום את העיר הזו בשם ניו יורק.
עוד על המלחמה הזו תוכלו לקרוא בספר "אגוז המוסקט של נתנאל" מאת ג'יילס מילטון.
שמו של בלצ'לי פארק נודע כמרכז פיצוח הצפנים הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה, והאדם המפורסם ביותר שפעל שם הוא ללא ספק אלן טיורינג. בבלצ'לי פארק הופעל אחד המחשבים הראשונים בעולם. את המחשב הזה הפעילו בעיקר צוותים של נשים, מפצחות צפנים ששיחקו תפקיד מכריע ביכולתן של בעלות הברית לקרוא את התשדורות הסודיות של מעצמות הציר. בתמונה, אחד מהצוותים האלה.
888,246 פרגים מחרסינה נשתלו השנה במצודה של לונדון (הטאוור), אחד לזכר כל הרוג מבני בריטניה, המושבות ומדינות חבר העמים הבריטי שנפלו במלחמת העולם הראשונה. הפרגים נמכרו וההכנסות ממכירתם הוקדשו לארגונים הדואגים לרווחתם של חיילים פצועים.
מאז 1921 משתמשים בפרגים כדי לציין את מותם של הנופלים במלחמת העולם הראשונה, בהשראת השיר "בשדות פלנדריה" שנכתב על ידי הרופא הצבאי הקנדי ג'ון מקריי. אף שזהו מנהג בריטי בעיקרו, הראשונים להשתמש בפרגים לציון הנופלים במלחמת העולם הראשונה היו דווקא חברי "הליגיון האמרקאי".
זוהי כריכת המהדורה הראשונה של הספר "המשחק של אנדר". בקרב חובבי המדע הבדיוני בארץ היא ידועה כ"אנדרפרייז", מסיבות מובנות מאליהן.
מלחמת בריטניה-זנזיבר נחשבת למלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה. היא נערכה ב-27.8.1896 ונמשכה כ-40 דקות. על פי תנאי הירושה של הסולטנות (שאותם כפו הבריטים) היה צורך באישור הקוסול הבריטי למינוי סולטן חדש. אי-קיום תנאי זה לאחר מות הסולטן ב-1896 היה לגבי הבריטים עילה למלחמה. ספינות בריטיות הפגיזו את העיר מן הים ונחתים בריטים הסתערו על הארמון. 500 חיילים זנזיברים נהרגו. מלח בריטי אחד נפצע.
בתמונה, הרמון הסולטן לאחר ההפגזה (מתוך ויקיפדיה).
מצב המלחמה ששרר בין הולנד לבין איי סילי במשך 335 שנים נחשב למלחמה הארוכה ביותר בהיסטוריה.
בעת מלחמת האזרחים בבריטניה באמצע המאה ה-17, נסוגו אחרוני כוחות הצי של המלוכנים לאיי סילי שלחוף קורנוול. המחוזות החופשיים של הולנד, שהיו בעלי בריתם של הרפובליקנים בבריטניה, הכריזו מלחמה על המלוכנים בסילי. לאחר כניעת הצי המלוכני ב-1651 נסוגו ההולנדים בלי לירות ולו ירייה אחת, אבל בשל חוסר בהירות משפטי כלשהו מעולם לא הכריזו על סיום המלחמה. מצב מלחמה שרר בין הולנד לבין איי סילי במשך 335 שנים, עד שבשנת 1986 נחתם חוזה שלום.
בתמונה, דגל איי סילי. הניפו אותו בגאווה!
