מהדוקטור ועד כשף האוויר האחרון דרך סופרמן וחדת-הקרן האחרונה – עם קפיצה לפוסט-אפוקליפסה ועיקוף סביב איש הנצח – המדע הבדיוני והפנטסיה מספרים לא מעט סיפורים של מי שנותרו לבד אחרי אובדן ציוויליזציה, מין, או אפילו עולם שלם. מה קוסם לנו כל-כך בדמויות אחרונות מסוגן? האם זה רק בגלל שהן האחרונות לבני מינן? האם זה תירוץ לשאול מה מיוחד בגיבורה? או שאולי זו אזהרה חמורה בנוגע להתנהלות של האנושות? ומה בעצם המשמעות להיות האחרונה מסוגך – עבור הסיפור ועבור הקהל?

לילי דאי: חובבת ספרות, קולנוע וטלוויזיה; כותבת מדע בדיוני ופנטסיה. מרצה בכנסים למעלה מעשור.