חיידקים במדע הבדיוני ובמדע העתידני
החיידקים היו היצורים החיים הראשונים על פני כדור הארץ. הזמן הרב שהיה להם לעבור אבולוציה העניק לממלכת החיידקים גיוון עצום, עד כדי כך שיש חיידקים השונים זה מזה יותר משהאדם שונה מעכבר. גם במדע הבדיוני שיחקו החיידקים תפקיד חשוב, בין אם בהבאת יום הדין או בהצלת כדור הארץ מידי חייזרים רצחניים. בהרצאה נבדוק את אמינות התפקידים השונים שמילאו החיידקים ביצירות מדע בדיוני מפורסמות ונראה איזה תרחישים אחרים מציע לנו המדע המודרני.

חברו הטוב ביותר של החובב
המשיכה הבלתי מוסברת של סופרי מדע בדיוני לחתול, אותו יצור מסתורי, שילוב של קדוש, שד ומגרסת ספות אוטומטית, היתה לשם דבר בקרב חובבי הז'אנר. בהרצאה נתחקה אחרי פסיעת כפות הקטיפה לאורך ההיסטוריה של המדע הבדיוני והפנטזיה. נפגוש את החתול המתהלך לבדו ואת זה שהוא חיוך בלי חתול, את חתולי הרעב ואת זה שעובר דרך קירות, חתולים בעלי כנפיים או עם אגודלים מנוגדים, וגם את צ'יזבורגר.

מפגש פעילים – פותחים שנה חדשה
בואו לגלות את הפרויקטים החדשים והמגניבים ביותר של האגודה ולקבל טעימה ראשונה מתוכנית ההכשרה החדשה שלנו. במפגש תוכלו ללמוד איך להיות סגל, ובה בעת להחליט יחד איתנו באילו נושאים יעסוק השנה גוף הפעילים של האגודה.
הכניסה חופשית. ניתן להצטרף לפעילות באגודה במקום.
מרווין, 12:00-11:00

גנטיקה ומוסר – מועדון ויכוחים (דיבייט)
הורה טוב הוא זה שמעניק לילדו את כל הכלים הדרושים לו כדי להתקדם בחיים: חינוך, ערכים, ידע, וכמובן גנטיקה. אך האם במאה ה-21 ראוי להניח להורים להתערב ולשנות את הגנטיקה של ילדיהם? האם הממשלה רשאית בכלל למנוע מהם את זה? בואו לשמוע את חברי מועדון הדייביט של ירושלים שואלים את השאלות הקשות ומנסים להכריע בהן. אתם, הקהל, תקבעו מי המנצח.

קריקטורה, הומור ואבולוציה
איך מתבטאת האבולוציה במוחם הקודח של אמני הקריקטורה, הקומיקס והאנימציה? בהרצאה נסקור מנקודת מבט היסטורית ותרבותית את הדרכים שבהן אנשים צחקו על האבולוציה, בזו לה ולגלגו עליה – החל בנקודת מבטם של המתנגדים וכלה בזו האוהבת והאירונית של תומכיה. כמו כן נראה כיצד השתמשו אמנים, קריקטוריסטים, מפרסמים ועיתונאים בתורת האבולוציה לצורך העברת מסרים על מדע אמיתי ובדיוני, ספרות, תרבות – וכמובן פוליטיקה.

לקפל חלליות – סדנת אוריגמי
יש לכם ידיים טובות? רוצים ללמוד לקפל אסטרונאוטים וחלליות? הגעתם למקום הנכון. בסדנה נעבוד שלב אחר שלב על יצירת דגמי אוריגמי הקשורים לעולם המדע הבדיוני. ההשתתפות פתוחה הן למתחילים והן למקפלי אוריגמי מנוסים. לא תהיה חזרה על דגמים שנלמדו בסדנאות קודמות.

משחקי לוח
מי שמכיר את MIB לא צריך תקציר. מי שלא מוזמן אף הוא לאירוע שכולו משחקים: משחקי לוח וקלפים, שולחן וקופסה, מכל סוג ומין. אם יש לכם 15 דקות להרוג, או שלוש שעות, בואו להעביר אותן בזימון אלים קדמונים, ציד כלבי ים לתפארת השבט, הפיכת פרה חמושה להמבורגר או הישרדות במבוך.

החיפוש אחר הזר ותקשורת בין-ביולוגית
אין כמו אפשרות קיומם של יצורים תבוניים בעלי ביולוגיה שונה כדי לשבות את דמיוננו. בספרות המדע הבדיוני משתקפת הכמיהה למפגש עם הזרים, בצד החרדה העמוקה מפניהם. בהרצאה ננסה לברר מהם הדברים המושכים אותנו אל הזרים, נבחן אם יכולה להתקיים תקשורת אמיתית עם גזע זר ונשאל את עצמנו אם השאלות הללו נוגעות רק לעולמות רחוקים, או דווקא לעולמנו שלנו. לשם כך נעזר באורסון סקוט קארד, באייזק אסימוב ובסופרים נוספים.

ארוחת הצהריים הראשונה על פני המאדים
את הסיפור הזה מכירים כולם – הנוסעים עוברים לעולם חדש דרך שער כוכבים, או כל דרך אחרת, ומיד מוזמנים לנשף חגיגי אצל הילידים. אבל האם בכלל בטוח לאכול אוכל שגדל מחוץ לכדור הארץ? עקרונות הכימיה של המזון מסבירים מדוע תמיד כדאי להחזיק כריך עסיסי בכיס חליפת החלל, לכל מקרה שלא יהיה.

כרוניקה של מוות מייגע מראש – השימוש העודף במוות בקומיקס
לא פעם נדמה שאם רוצים שלסיפור תהיה השפעה על הקוראים, מישהו יהיה חייב למות בו – ומוטב שזו תהיה דמות משמעותית. אך מאחר שמדובר בדמות חשובה, זה רק עניין של זמן עד שהיא תוחזר לחיים, ומרגע שזה קרה אי אפשר לחזור ולהתייחס למוות ברצינות הראויה לו. בהרצאה נחקור את התופעה הזו ואת השפעתה על עולמות קומיקס, מדע בדיוני ופנטזיה שבהם המוות אינו הקץ, והפך מאירוע מכונן לעניין יומיומי.

האם אי-טי יתקשר אי פעם?
חמישים שנות חיפוש אחרי תבונה מחוץ לכדור הארץ לא הניבו עד כה תוצאות חיוביות. בהרצאה נבחן את הגישות המדעיות העומדות בבסיס החיפוש אחר חיים במערכת השמש ומחוץ לה, נבדוק את משמעותה של משוואת דרייק, המכתיבה את חיפושנו אחרי תבונה בחלל ונראה אם הנחותיה נותרו תקפות גם אחרי יובל. בדרך נכיר כמה מהמיזמים הבינלאומיים העוסקים התחום ונראה מה הן אסטרטגיות החיפוש שמזמן לנו העתיד. וכמובן נשאל את השאלה החשובה ביותר, מה יקרה ביום שאחרי הגילוי.

מוח – לא רק מאכל לזומבים
בכל יום אנחנו חווים את העולם ומשפיעים עליו, והכל בזכות גוש תאים בן 1.4 קילוגרם בערך הנמצא בתוך הגולגולת שלנו. אך מה בעצם עושה המוח, ואיך ההבנה שלו תאפשר לנו לבנות קיבורגים ולראות בתת-אדום? על עיבוד מידע חושי, על למידה ועל ממשקי מוח-מכונה.

מה אתה חושב? – אינטליגנציה ומקורותיה במדע בדיוני
אחת התהיות המרתקות ביותר בחקר ההתפתחות האנושית היא השאלה מתי מופיע האינטליגנציה ומה התנאים שיאפשרו לנו להגדיר תבונה אצל יצורים לא אנושיים. אותה שאלה העסיקה מאז ומתמיד גם את המדע הבדיוני, אך בערבון מוגבל בלבד. בעוד סופרי הז'אנר להוטים לעסוק בצמיחתה ובמאפייניה של הבינה המלאכותית עיסוקם במקורותיה של האינטליגנציה האורגנית נוטה בדרך כלל להיות מוגבל למדי. אז מהי בעצם תבונה ואיך מגדירים אותה?

פיתוח עלילה – סדנת כתיבה
בסדנה זו נראה כיצד מכמה רעיונות גולמיים יכולים לצמוח סיפורים שונים לחלוטין זה מזה. במהלך הדיון הקבוצתי נראה איך אותו רעיון בדיוק מאפשר לנו לכתוב הן סיפור תמונה קטן והן סאגה ארוכה וסבוכה. משתתפי הסדנה יוכלו להציע רעיונות בעצמם, בהתאם לזמן שיישאר.

על טריבלים ולווייתנים – מגוון ביולוגי ב"מסע בין כוכבים"
צוותי "מסע בין כוכבים" אמנם נתקלו במסעותיהם בשלל גזעים חייזריים, אך אולי באופן מפתיע – לא בבעלי חיים רבים. למעשה, המגוון הביולוגי בסדרה היה קטן למדי וניכר שיוצריה לא ממש התחשבו בו. מדוע זה קרה, איזה תפקיד שיחק המגוון הזה וגם – איך משפרים מגוון ביולוגי באמצעות… מסע בזמן?

למה 42?
כידוע וכמפורסם, 42 היא התשובה על השאלה העליונה של החיים, היקום וכל השאר. מהי השאלה? על כך מורנו ורבנו דאגלס אדמס סתם ולא פירש, אבל רבים ניסו להציע תשובות – כלומר, שאלות – משלהם. המרצה יסקור את שלל ההצעות שהועלו לפתרון השאלה ויציע לקינוח שאלה אחרת משלו.

הגנום הבדיוני
מכונות דמויות אדם, נוסעים בזמן מעולמות אחרים, בן אדם על-אנושיים – כל אלה ועוד רבים אחרים הם רעיונות שנחשפו בסדרות ובסרטים בז'אנר. בחינה של יצירות מגוונות במדע הבדיוני מאפשרת לעקוב אחר מגוון ההתפתחויות הביולוגיות האנושיות והעל-אנושיות שעלו בדעתם של היוצרים. דרכם ניתן לשער את היסודות הביולוגים שמהם התהוו היצורים הללו, כמו גם את הנתונים הביולוגיים והפיזיים המוכרים שעל פיהם הם פותחו. מאחורי כל יצירה נעמוד על הקווים המנחים שהוליכו את דמיונו של היוצר אל הגנום הבדיוני שאותו ברא.

קסנוביולוגיה – מדריך לתרמילאי הגלקטי
מגבת ומדריך הטרמפיסט הם הציוד המקובל לתרמילאות גלקטית, אך למי יש זמן לעלעל בדפי ההסבר כשהווגונים פוצחים בשיר? ההרצאה תסקור מבחר מייצג מצורות החיים שראוי להיזהר מפניהן וממסלולי החלל שאסור לפספס במסעותיכם ברחבי החיים, היקום וכל השאר.

נשיקה בשלט רחוק – לגעת בבלתי נגיש
המדע הבדיוני הרבה לעסוק בהשפעותיה התרבותיות והמנטליות של הטכנולוגיה המאפשרת לתור את העולם בלי לקום מן הכורסה. אסימוב הציע תקשורת תלת-ממדית, גיבסון שלח אותנו למסעות וירטואליים בסייבר-ספייס, וקמרון אף שיגר אותנו לחיות בגופים מלכותיים. האופנים השונים שבהם הוצג החיבור הזה מרחוק הזה נושאים עמם משמעויות רבות, המאפשרות ללמוד גם על ההתפתחות שחלה בתרבות המערבית בששת העשורים שחלפו בין "שמש עירומה" ל"אווטאר".

גנטיקה זה לא כל הסיפור
מה בין תרגום ועריכה לבין מגוון המינים? האם אחוז אחד מכלל רצף ה-DNA הוא כל מה שמפריד בינינו לבין השימפנזים? ואיך כל זה מתקשר להשתלת זכרון ולבחירת מקצוע? סקירה של כמה מהמנגנונים הביולוגיים שמאפשרים הלכה למעשה את המגוון הרחב של המינים, ושל השימושים האפשריים במנגנונים הללו.

על אבולוציה ואווילוציה (פאנל)
יש אומרים שאי אפשר להבין שום דבר על החיים בלי אבולוציה. אחרים משוכנעים שאין דבר כזה ושאוי למי שינסה להורות אחרת לילדינו התמימים. הפאנל יתווכח על שלל השאלות שמעוררת תורת האבולוציה מיסודו של דרווין: האם יש דרך אחרת להסביר את רבגוניות החיים? האם יש לאבולוציה מטרה, ואם כן, האם זו מתגלמת באנושות? ואם כבר, האם האנושות כבר הגיעה לסוף האבולוציה שלה? זאת ועוד, ככל שיאפשר הזמן.
ד"ר עמנואל לוטם (מנחה): מתרגם ועורך, ממייסדי האגודה והיושב ראש הראשון שלה.
קרן אמבר: דוקטורנטית לאקולוגיה התנהגותית. מרצה מנוסה בכנסים, לשעבר יו"ר האגודה.
פרופ' נחמן בן-יהודה: איש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. חוקר התנהגויות בלתי קונבנציונליות ותהליכי שינוי ויציבות חברתיים.
ד"ר אהרון האופטמן: חוקר במרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל אביב. כותב ומרצה על מדע פופולרי ועתידנות.

בהוליווד המדע פועל אחרת
סרטי המדע הבדיוני שוברים שוב ושוב את חוקי הפיזיקה, בנימוקים קלושים של דרמטיזציה ושל אפקטים מתוחכמים. יואב לנדסמן חוזר שוב לכמה מהסצנות המפורסמות שיגרמו למדענים הצופים בהן לגלגל את עיניהם בייאוש, ומגלה עד כמה קל היה להימנע מהשגיאות הללו ולהציג את הסצנות באופן מציאותי הרבה יותר.

דווקא החלשים שורדים – המחלות שמצילות את חיינו
מי היה מאמין – סכרת, אנמיה חרמשית ולחץ דם גבוה יכולים להציל את חייכם! למעשה, אם תיקלעו לעידן קרח פתאומי, לאזור מוכה מלריה או לספינת עבדים שהמים בה אזלו, המחלות האלה יהיו כמעט הסיכוי היחיד שלכם לשרוד. בספר "דווקא החלשים שורדים" מתאר ד"ר שרון מועלם, רופא וחוקר אבולוציה, את הדרכים המוזרות שבהן מחלות גנטיות חשוכות מרפא הצילו את האנושות ממוות, וממשיכות לעשות זאת גם כיום. פתוח לרופאים, להיפוכונדרים ולכל מי שאי פעם חטף שפעת.

הפילקיה
בואו לצווח, לקרקר, לגעות או פשוט לשיר, ממיטב שירי העם (פילקים) של החובב הישראלי. בתוכנית: שירים למנגינות מוכרות ומוכרות קצת פחות, על טהרת הזמר העברי החי, עם כמה מינים פולשים לשם הגיוון.

אסופת סרטי מדע קצרים
פסטיבל Imagine Science Films) ISF) הינו פסטיבל סרטים המוקדש לסרטים בנושאי מדע בלבד. הפסטיבל התקיים זו השנה השלישית בסוף חודש אוקטובר 2010, בניו יורק. אנו מתכבדים להציג לכם מבחר סרטים קצרים מתוך אלו שהוצגו בפסטיבל:

סכיזיין (Skhizein, 13 דק'): לאחר שנפגע על ידי מטאור, הנרי צריך ללמוד לחיות במרחק 91 סנטימטר מעצמו. זוכה ציון לשבח משבועון המדע היוקרתי נייצ'ר.
שמש האסטרונומים (The Astronomer's Sun, 6 דק'): בחור צעיר והדב המכני שלו מבקרים במצפה-כוכבים נטוש. שם עליו להתמודד עם זכרונות מעברו ולצאת בעקבות אביו במסע אל הלא-נודע. לצפיה בטריילר
מריוס בורודין (Marius Borodine, 16 דק'): מריוס בורודין המציא דרך המאפשרת להפוך כל חפץ למי-שתיה. המצאתו החדשה מדהימה את הציבור, את הקהילה המדעית ואת משפחת הממציא, בייחוד אחרי שהוא הולך צעד אחד יותר מדי. זוכה פרס בחירת הקהל בפסטיבל ISF.
האמת שמאחורי הדלק הירוק (The Truth Behind Green Fuel, 5 דק'): נערה צעירה נשאבת לתוך מיכל דלק ומגלה את האמת שמאחורי הדלק הירוק.
המכונה עומדת מלכת (The Machine Stops, 10 דק'): מבוסס על הסיפור הקצר "המכונה עוצרת" מאת א.מ. פורסטר. בעולם דיסטופי טכנולוגי תת-קרקעי הנקרא "המכונה", שני תושבים מחפשים תקווה דווקא ביום שבו המכונה קורסת.
שימו לב: רשימת הסרטים אינה סופית. אנא עקבו אחר השינויים בתוכניה.
טריליאן, 21:00-20:00

אנושות לא אנושית
"פוסט-אנשים", או "טרנס-אנשים", הם השלב הבא של האנושות, הגלגול הבא שלנו, שיצמח באופן טבעי או מלאכותי מתוך ההומו ספיינס. בהרצאה ננסה לבחון כמה מבין מגוון הדרכים שבהן ברא המדע הבדיוני את היצורים הללו, וננסה להבין האם אנו באמת מסוגלים לכתוב (ולקרוא) על יצורים כאלה.

אישה, גבר ומה שביניהם
מה מבדיל את האישה מהגבר? כיצד נקבע מיננו ברחם ומה עלול לקרות כשהמנגנון משתבש? האם הביולוגיה מאפשרת לנו שינוי מין טבעי? במפתיע, מתברר שהתשובה לשאלה האחרונה חיובית, ושזה רק קצה הקרחון. במאה האחרונה התקדמו הגנטיקה והביולוגיה ההתפתחותית מספיק כדי לאפשר לנו לאבחן ולהבין תופעות רבות ומפתיעות במיניות האנושית.

לשיר בכל הכוח 4 – מכסחי השדים: שירה בציבור
צוות לב"ה הפקות שמח להציג: הקרנת מחווה פרודית של שני סרטי "מכסחי השדים". האירוע יגולל את עלילות הסרטים בהקרנה מוזיקלית ייחודית ומקורית בהשתתפות הקהל, בצד שירת שירים (פילקים) שנכתבו במיוחד. בואו לשיר בעצמכם ולראות איך הסיפור שכולנו מכירים ואוהבים מוצג מחדש בצורה שלא העליתם בדעתכם. אוהבים את הסרטים? אוהבים לשיר? הבית שלכם רדוף רוחות? סתם מתחשק לכם להעביר שעה בכיף? זה המקום להיות בו!

לפרק את מגדל בבל
בכל שבוע נכחדות שתי שפות ברחבי העולם. המגוון הלשוני העצום שאפיין את המין האנושי נעלם ממש במקביל להיכחדות המגוון הביולוגי העולמי. מה הדמיון בין שפות לאורגניזמים? מהי אבולוציה של שפות? האם יש בריאתנות לשונית? ואיך (אולי) יידברו אנשים במאה ה-25?

על אינדיאנים, ניאנדרטלים וקלינגונים אחרים
בני האדם נהנים מיתרון ייחודי – בניגוד לכל יתר הגזעים בכדור הארץ, שמשכללים את עצמם באמצעות ברירה טבעית גנטית בלבד, אנו ניחנו גם ביכולת לשמר ידע בין הדורות ולחשל בתוך כך כלים שישמשו אותנו מול העולם הסובב אותנו. אך הבדיון מציע אף הוא חלופות לברירה הטבעית, ומעניק לנו מודלים חלופיים שבהם זנים יוצרי תרבות התפתחו יחד. מהם ניתן לשרטט קווי מתאר לתרבויות שייווצרו בתנאי סימביוזה או מרוץ חימוש נצחי.

ספקנים במאורות
מפגשי "ספקנים בפאב" נועדו לקדם קשרים חברתיים בקרב ספקנים ואנשים בעלי חשיבה ביקורתית ולעודד ספקנות מדעית, מדע וחשיבה רציונלית. לקראת השקתה של קבוצת ספקנים ירושלמית חדשה, וכמיטב המסורת של "ספקנים בפאב" נמשיך אחרי ההרצאה הקודמת "לפרק את מגדל בבל", בדיון עליה ועל ספקנות בכלל. פאנל בהשתתפות פעילי התנועה הספקנית הישראלית.

אירועי נוער שוחר מדע
כל פעילות תמשך 15-20 דקות ותחזור על עצמה כמה פעמים בתוך מסגרת הזמן שהוקצתה לה. הפעילות תתקיים במתכונת של יריד עם דוכן הצגות.

חומרים משוגעים
ברוב החומרים שבהם אנו משתמשים בחיי היומיום, אנחנו יודעים בקלות לשער איך יגיבו כשנפעיל עליהם כוח או כשנחמם אותם. אך יש כמה חומרים, כאלה שנמצאים בכל בית, שעשויים להפתיע אתכם מאוד! בואו לראות ולהרגיש בעצמכם את אופיו המיוחד של עמילן התירס.

נוזל חייזרי לא ניוטוני
מוצקים ונוזלים מוכרים לנו מחיי היומיום, אבל איך נתאר חומר שמשנה את תכונותיו כאשר תנאי הסביבה משתנים, שהוא גם מוצק וגם נוזל. ואם זה לא מספיק, החומר המשונה גם מתחיל להתנועע כאשר משמיעים לו מוזיקה קצבית, כאילו היה ישות חיה בעלת רצון משלה. עולם החומרים – לא מה שחשבתם.

מצבי צבירה בחלל
כוסות תה קרירות וארטיקים שלא נוטפים – תודו שזה נשמע מוזר. בדרך כלל אנו יודעים שמים רותחים ב-100 מעלות, אבל מתברר שאפשר גם לרמות אותם. איך יראה תהליך הכנת כוס תה על מאדים (בתנאי תת לחץ) ולמה לעולם לא נחטוף כוויה אם כוס תה רותח כזה תישפך עלינו בטעות. לקינוח נכיר גם את חלומו של כל חובב גלידה: סוג מיוחד של קרח שלעולם לא מטפטף.

פורמניפרים
עם מה משחקים קלאס? איך זה קשור לים הפתוח והרחב? ואיפה נכנסת לעניין הבנייה באבן ירושלמית? פורמניפרים הם יצורים חד-תאיים הקרובים לאמבות, שבונים סביבם שלד חיצוני מקלציום קרבונט, בדומה לצדפות. הם חיים רק בים פתוח ורחב, ובמותם שלדיהם שוקעים ומתאבנים, עד שנוצרת מהם שכתב קירטון – אותו סלע לבן ורך שמאפשר, למשל לצייר קלאס על המדרכות.

אירוע הסיום
גם השנה יחתם כנס מאורות באירוע חגיגי, מיוחד ומטורף, לכבוד נר תשיעי של חנוכה. הצטרפו אלינו להפיכה הסופית, שבה כוחות האור יכניעו את מנהלת הכנס והחייזרים מפרויקט הכתיבה יקבלו את גמולם.
טריליאן, 24:00-23:00