מאת יואב לנדסמן
>> כבודו, הנה הוא מגיע אלי. כיצד עלי לנהוג?
<< אין לכך חשיבות. הוא אינו מהווה סכנה למשימה. ספר לו כל מה שיבקש.
>> כבודו, במחילה, מה אם הוא ישאל שאלה שהתשובה עליה עלולה לסכן אותך?
<< במקרה זה אתן לך הוראות בזמן אמת. אשאר בהאזנה באל-גל.
דלת חדר המכונות נסגרה מעצמה, כמובטח בשלט האזהרה המוצמד אל צדה החיצוני. הדמות האנושית המתינה בחשכה, מאזינה לבריח הנוֹרה לתוך קדח במשקוף ולאטמי הלחץ המתרחבים בתעלותיהם. גופי תאורה כתומים נדלקו על הרצפה, מסמנים סביבה מלבן רחב. ארקל פרמל צעד אל מרכז המלבן.
"יש כאן מישהו?" שאל הבלש. הדי קולו חזרו אליו מן העלטה.
טבעת בדולח פחוסה צנחה מתוך פתח בתקרה ונותרה לרחף מולו. "הגעת לאזור מוגבל. אין לנוסעים מה לחפש כאן", גרגר קול מתכתי מתוך אחד הפתחים הפעורים בתקרה.
"יש לי אישור מקברניטה אחת שפגשתי", אמר הבלש והחל לפסוע אל שולי המלבן המואר.
"אני יודע. המתן". חריקות ושריטות מתכת במתכת בקעו מלמעלה. גוף ביצתי גדול נפל מהתקרה ונעצר בכבדות בסמוך לבן האנוש, סנטימטר בודד מעל הרצפה. הבלש עצר במקומו. טבעת הבדולח התקרבה בשיוט דומם והתברגה לתוך קודקודו של היצור הממוכן במרכז מעגל, ששורטט על ידי כתריסר טבעות בדולח זהות.
הבלש הניד בראשו ואמר, "מטריד ביותר לאבד דברים חיוניים דווקא ברגעים שבהם אני הכי צריך אותם".
"שכחת את כוס המשקה שלך מחוץ לדלת", נהם היצור ופרש זרוע מרובת מפרקים, "על משגוח תקשורת הפנים שלי. שני בוטים מייבשים עתה את עיגול הרטיבות שהשארת עליו".
הבלש נשף בקול והחל להקיף את בריית המתכת, "אתה סיריון-27, מהנדס הספינה?"
"אני רובוט תחזוקה מתוצרת תעשיות קינו בינה-מלאכותית בע"מ, דגם סיריון-27 סידרה די, מוצב בתפקיד מהנדס הספינה". השיב היצור.
"ובכן, סיריון, אני מניח ששמעת על הרצח של יורש העצר האפסידני".
"שמעתי וראיתי כל שמפקדי, ג'וביאן הגדול, הואיל בטובו לחלוק עמי", גופו הכבד סבב ללא מאמץ על ציר בלתי נראה, עוקב אחר קצב הליכתו של הבלש.
>> כבודו, עניתי בפזיזות. לא הייתי צריך לסייג את דברָי.
<< הירגע, הוא חושד בי מן הרגע הראשון, כך שלא יכולת להזיק גם אילו הייתי אשם.
הבלש השלים סיבוב אחד ופתח בשני. "והיכן היית אתה בזמן הרצח?" ידיו פשפשו אחר דבר מה בכיסי מעילו.
"עבדתי על כיול מנועי הקפיצה לקראת הגעתנו למערכת סול, כפי שהורו לך נתוניו של ג'וביאן הגדול שאותם בדקת לפני הגיעך לחדר זה. כמו כן לא יצאתי מחדר המכונות מאז תחילת הטיסה". הוא המתין מעט והוסיף בשקט "למעשה לא יצאתי מחדר זה מעולם".
הבלש עצר את צעדיו ופנה אל בן שיחו, "אמור לי בבקשה, האם ג'וב רואה כל מה שקורה בספינה?"
סיריון המתין כשוקל את דבריו.
>> כבודו, השאלה שלו מעמידה אותי במצב לא נוח.
<< סיריון, הנח לו לסיים את עבודתו.
>> כבודו, האם אני מחויב לומר אמת בלבד?
<< error274848_retry
<< error274331_nocomm
הבלש בחן את עיני הבדולח של הרובוט ואמר, "הפרעתי לך באמצע שיחה עם ג'וב, נכון?" הוא הציג את משבש האל-גל שבכף ידו.
טבעות הבדולח התרחבו, "אסור לך לעשות את זה!" רעם קולו של הרובוט. שלוש זרועות נוספות נשלפו מחרכים נסתרים בגופו. "ג'וביאן הגדול לא יוכל לקרוא לי אם תהיה התרעה מאחת ממערכות הספינה!"
"זה יימשך רק כמה דקות. אני צריך לשאול אותך שאלות בלי נוכחותו של ג'וב".
"זה אסור! הקברניטה לא תתיר זאת!"
"הקברניטה הורתה לי לעשות הכל כדי לסיים את הפרשה הזו".
"כבה את המשבש ואני אענה על שאלותיך! מהר!" גופו של סיריון רעד.
"ענה לי על השאלות ואני אכבה את המכשיר", פסק ארקל בקול יציב. "כעת אמור לי, האם ג'וב רואה את כל מה שקורה בספינה?"
המהנדס היסס, "מפקדי רואה כל מה שקורה בשטחים הציבוריים".
"את זה אני כבר יודע", אמר הבלש, "האם יש מקומות שמוסתרים מעיניו של ג'וב, אבל לא מעיניך?"
"בוודאי", פסק סיריון. קולו נחלש מעט. "שלוחותי נמצאות כמעט בכל מקום על הסיפון ומתחתיו".
" ראית משהו יוצא דופן במהלך הטיסה הזו?"
"ראיתי הרבה דברים".
ארקל הסתובב והחל מתרחק מהרובוט, "האם דיווחת לג'וב על כל מה שראית?"
"אני מאחסן את כל המידע שאספתי בכונן-פלאנק של הספינה, תחת משמרתו של אלופי, ג'וביאן הגדול".
הבלש עצם את עיניו ונשם נשימה עמוקה. "אז היה משהו שלא אכסנת ולכן לא הובא לידיעתו של ג'וב?"
סיריון נותר דומם. ארקל הסתובב וניצב מולו.
"לא שיתפתי אותו בפגישותי עם מר וינס".
הבלש נראה מופתע "מר וינס? מכל הנוסעים, מה כבר יכול להיות לשניכם במשותף?"
הרובוט התרומם באויר והתקרב לבן שיחו, "במפגש הראשון שלנו הוא פשוט תעה בדרכו. היה מטושטש ובקושי זכר איפה הוא נמצא. אבל תוך כדי שיחה הזכרתי שבבטן הספינה קיים שטח מת למחולל הכבידה, ובאותו הרגע עיניו אורו והוא הפך ערני ונלהב. אישרתי לו להתאמן בשטח נטול הכבידה והוא הבטיח לא להתעסק עם הייחודיות שיוצרת שם את חוסר הכבידה. אם ג'וב יֵדע על כך…"
"אני לא מבין למה אתה מסכן את עצמך בשביל אמן מפוקפק".
"אני לא מצפה שתבין, מר פרמל. אנו, הרובוטים, מוכווני משימה, שואפים לשלמות בהשגתה וכואבים את כשלוננו כאשר שגיאותינו אינן מתכנסות ומתקזזות. השלמות באמנותו של מר וינס מעוררת השראה בכל מכונה. השליטה בגוף בחוסר כבידה, המוטוריקה העדינה בעת קילוף הרקמות, תוך פגיעה חריפה ביכולת המוטורית עצמה! פואטיקה בינארית במיטבה!"
הבלש טלטל את ראשו כמנסה לנער את המחזה ממחשבתו. "האם השארת אותו לבדו?"
"לרוב צפיתי בו בעונג רב, אולם לעתים היו פעילויות אחרות שדרשו את תשומת לבי".
"האם מר וינס התעניין בעוד מקומות שאליהם אסור לנוסעים להיכנס?"
הרובוט חג במקומו והצביע אל החשכה, "הוא ביקש להגיע לאימונים בלי לעבור בשטחים הציבוריים, שם ממתינים לו מעריצים המטרידים את שלוותו, כך שהראיתי לו את מעבר השירות שמוביל אל חדרו".
"האם…" פתח הבלש אך קולו של סיריון גבר על שלו.
"מר פרמל, עניתי על שש שאלות שהצגת בפני. כעת כבה את המכשיר הארור! אינני ממלא כראוי את תפקידי בלי הכוונה של ג'וביאן הגדול"
הבלש היסס מעט, אך סגר את מכסה המשבש והשיבו לכיסו.
<< סיריון-27! מה התרחש ב- 4.118 הדקות האחרונות? מדוע נותק הקשר?
>> כבודו, אני מאמין שאנומליה שחולל הינע הייחודיות גרמה לתקלה הזו בתקשורת. הנזק למעגלי הקשר תוקן במהירות האפשרית.
<< סיריון, אני דורש דו"ח מצב דחוף על האנומליה. היפטר מהיצור האנושי השיכור וגש לעבודה.
>> כבודו, אעשה כמצוותך.
"אני אלך לדרכי" אמר הבלש, "השגתי את כל המידע שרציתי".
הרובוט שלח זרוע מהירה ותפס בעדינות את זרועו של הבלש.
הבלש הביט במלקחיים המתכתיים האוחזים בידו, ואז התנתק מהן והחל להתקדם לעבר הדלת.
המהנדס נותר במקומו, צופה באדם המתרחק. שתי זרועות התקפלו בחזרה אל גופו. אחת מהן לופתת בכוח את משבש האל-גל.
איור: שירה טוביאק