אצבעותיו של אלבורס תופפו בכבדות על מקשי מסוף המידע. בידו האחת החזיק את בקשת רישיון הייבוא של המשלוח בזמן שידו האחרת (או, יותר נכון, האצבע המורה של אותה יד) הקישה למסוף שורת ספרות ארוכה. מבטו של אלבורס נח על פיסת הנייר עמוסת המלל והמספרים, נדד חזרה למסוף, והוא הקיש עוד שורה. עוד מבט ארוך לטופס, והקשה אִטית נוספת במסוף באצבע גרומה יחידה. הוא כיווץ את עיניו ואפו מול המסך ומדי פעם אף הרים את משקפיו לבסיס אפו בתנועה אִטית. התווים על חלק מכפתורי המסוף דהו כמעט לגמרי.

מחוץ למשרדו שררה ההמולה השקטה של צבא הפקידים במשרדים האחרים לאורך המסדרון, אותה המולה המורכבת מרשרושי ניירת, תקתוק על מקשים, שרבוטי עטים ותורים ארוכים. ארוכים מדי.

כשסיים, אלבורס הכניס את הנייר לתיקיית הקרטון, שניצבה בראש מגדל תיקיות אשר פיאר את שולחנו העמוס בניירות. הוא לקח את התיקייה וקם ממקום מושבו. הוא חלף, במשרדו הקטן והמאובק, על פני שני קירות עמוסים לעייפה בתיקיות קרטון ותיקים קשיחים עבים, אשר ניירות מקומטים, חלקם מצהיבים, מבצבצים מהם.

מאחורי מקום מושבו של אלבורס, על הקיר הפונה לרחוב, היה חלון אשר מתחתיו שכנו שתי ארוניות תיקיות ממתכת, מגֵרותיהן עמוסות לעייפה בעוד ועוד תיקיות קרטון שכל אחת מהן מסומנת בשם ובמספר סידורי. החלון לא היה גדול מספיק כדי להאיר את החדר ללא צורך בתאורה משרדית, אך היה גדול מספיק כדי לבחון את בניית המבנה המסתורי החדש מול מקום עבודתו של אלבורס.

ליד החלון הייתה תלויה תעודת ממוסגרת בת 17 שנים. "בהוקרה לפקיד מכס בכיר אלבורס, על טיפול ב-500 סיווגי משלוחים בחודש" נכתב בה. אלבורס הבחין כי התעודה נוטה מעט ומיהר ליישרה. בחפזונו הפיל מידיו את התיקייה עליה עבד והמסמכים שבתוכה התפזרו. לאחר שבדק כי התעודה אכן ישרה, אלבורס אסף את הניירת לתיקייה, פתח את המגֵרה של הארונית הימנית שמתחת לחלון ושם את התיקייה במקומה הראוי.

מזה כארבעה עשורים אכלס אלבורס את משרד מחלקת רישום ואכיפת התקנים של רשות הייבוא והמכס הקיסרית, מחוז הבירה קינימו בכוכב הלכת קינימו. אלבורס היה קצה המשפך דרכו תועלה כל עייפות מנגנון הפקידות הקיסרי.

"בוקר טוב!"

אלבורס לא טרח להרים את ראשו מהמסך. במקום זאת, נפלט מפיו מלמול "כן?" רק כאשר הסב עיניו כדי להפוך דף בתיק, נגלה לעיניו אדם המחייך חיוך מתוח מאוזן לאוזן, חושף שיניים צחורות וסימטריות.

"שלום רב!" אמר האיש המגולח למשעי. הוא לבש חלוק ייצוגי של איגוד הסוחרים העצמאי של קינימו וצעיף אדום. החיוך העקשני לא מיהר להיעלם מפניו, למורת רוחו של אלבורס. הוא לא המתין להזמנה מאלבורס ומיהר להתיישב בכיסא היחיד, בעל הריפוד הקרוע במקצת, שניצב מול שולחנו של הפקיד. חזותו החייכנית ונמרצותו העידו על ניסיון בתחום המסחר.

"שמי בוהר פנטון," אמר הסוחר, "באתי להתייעץ אִתך לגבי משלוח הממוען אלי, אשר כרגע מעוכב בנמל החלל של קינימו. אני בטוח שמדובר בטעות קטנה, אותה ניתן לתקן ברגע."

אלבורס נשם נשימה עמוקה וגלגל עיניו. הוא ביקש את מספר המשלוח ומספר רישיון הייבוא ובדק במסוף המידע החבוט. "הממ…" הוא מלמל.

"קרה משהו?" שאל פנטון.

"חסר לך משהו," אמר אלבורס בטון מונוטוני.

"מה זאת אומרת?" ענה פנטון, כשהחיוך עדיין על פניו, "הבאתי את כל המסמכים שביקשו ממני."

"לא את כולם. חסר 22א." אמר אלבורס בקול מאנפף ונחרץ.

"רגע אחד," אמר פנטון, "אמרו לי בפירוש שיש פטור מטופס 22א על…"

"פטור מ-22א?" קולו של אלבורס עלה לטון גבוה וצורמני בשתי ההברות האחרונות. ומה הלאה? אנרכיה?

"הם אמרו לי בפירוש בלשכת רישום המטענים ש…"

"הא!" נהם אלבורס נהמת ניצחון, "לשכת רישום המטענים! טוב שלא ביררת בגן החיות הקיסרי של קינימו, היית מקבל תשובה נכונה באותה מידה."

החיוך נמוג מפניו של פנטון. "אתה מתכוון ש…"

"עבור כל סחורה העונה על הסיווג 'מכשיר פליטה, העברה או הינע של חומרי דלק או בערה' לפי התקן הקיסרי לבקרת זיהום אוויר, יש להציג בפני רשות הייבוא של קינימו טופס 22א חתום על ידי המפקח על ניטור חומרים מסוכנים," דקלם אלבורס את התקנה.

"אבל…"

"כל סחורה."

פנטון קם באטיות ועזב את המשרד שפוף.

"אנרכיסטים!" נהם אלבורס לאחר שפנטון טרק אחריו את הדלת. "הם לא לומדים אף פעם."

***

אלבורס צלח את קהל האנשים שגדשו את מסוף התחבורה של רשות הייבוא הקיסרית. מקום העצירה של המעבורת היבשתית היה הומה במיוחד בשעות הבוקר והערב, אך נרשמה בו תנועה הומה במהלך היום של כל אותם אנשים שאִתרע מזלם ונזקקו לשירותם של פקידים כמוהו. הוא נהם ונכנס לתוך הבניין.

משרדה של ריפל שכן בצמוד למשרדו של אלבורס. היא נכנסה למשרד של אלבורס כדי לשאול אותו לגבי תיק שהיה מאוחסן אצלו והוא שאל אותה לגבי המבנה המדאיג בחוץ.

"זו לשכת המסחר של טרמינוס," אמרה ריפל, כשהיא מעבירה קווצת שיער חום מאחורי אזנה ומסדרת את משקפיה, "זו היוזמה החדשה לשיתוף פעולה מסחרי בין טרמינוס לקינימו."

"שיתוף פעולה מסחרי?" נדרך אלבורס, "זה נשמע כאילו…"

"הם מנסים להתמודד עם העומס על הרשות. הם חושבים ששיתוף פעולה עם הלשכה של טרמינוס לא יזיק, אם היא תספק שירותי ייעוץ בסיסיים לסוחרים."

אלבורס העיף מבט לעבר תור הסוחרים בחוץ. "זה מגוחך," אמר לבסוף.

ריפל נאנחה, הסירה את משקפיה וגירדה את גשר אפה. זו הייתה משימה לא קלה להיות האדם היחיד ברשות הייבוא שמסוגל לנהל שיחה עם אלבורס בלי לצאת מהכלים. "אני מניחה שאתה הולך להסביר לי ל-"

"אין שום שירות שהלשכה הזו מספקת שאי-אפשר לקבל מהרשות הקיסרית. היוזמה המטופשת הזו תגווע תוך חודש. אולי חודשיים."

"תסתכל על התור מחוץ למשרד שלך," אמרה ריפל, "אתה לא חושב שצריך כאן קצת עזרה?"

"נו באמת," אמר אלבורס, "המחלקה הזו מתפקדת על הצד הטוב ביותר." ריפל גלגלה עיניה ויצאה מהחדר.

אלבורס העיף מבט לעבר תור הסוחרים בחוץ. "הבא בתור," מלמל ופיהק.

***

פנטון חזר למשרדו של אלבורס כעבור מספר ימים.

"בוקר טוב!"

אלבורס עיווה את פניו למשמע קולו של פנטון. הוא הסיט את פניו מצג המסוף ותיקיית הקרטון עמוסת הניירות שהייתה מונחת לפניו. "שלום," ענה לבסוף.

"נפגשנו כבר אך אולי שכחת, שמי…"

"אני זוכר את שמך!" קטע אותו אלבורס, "פנטון, נכון?"

"נכון מאוד!" אמר פנטון בחביבות ומיהר להתיישב מול אלבורס. בידו אחז ערמת ניירות אחוזה בגומייה. "העניין הוא כזה. ביקרתי בלשכת רישום המטענים אתמול…" אלבורס צקצק בלשונו, גלגל עיניו והרים גבותיו.

"…הם הסבירו לי ש…"

"אדוני הנכבד!" קטע אותו אלבורס, "לשכת רישום המטענים עושה בדיוק את מה ששמה מתאר ותו לא. היא רושמת מטענים. אין לה מושג וחצי מושג לגבי סיווגים, אישורים ותקנים."

"כן, אבל ראה…" פנטון הניח את ערמת המסמכים הקשורה בגומייה על תיקיית הקרטון עליה עבד אלבורס. גבותיו של אלבורס כמעט יצאו ממסגרת פניו. "כל האביזרים במשלוח עומדים בתקן קיסרי מספר…" פנטון נקב בשמו של תקן קיסרי בן שבעה עשר תווים אותו אלבורס הכיר היטב.

"ולמה זה אמור לעניין אותי?" חתך אלבורס את השתיקה ששררה בחדר לאחר שפנטון סיים.

החיוך נמוג מפרצופו של פנטון. "כי… ובכן, התקן הזה נותן פטור מ…"

"התקן הזה לא נותן פטור מכלום. הוא לא רלוונטי לשום דבר. חלקי חילוף למנועי ספינות מהסוג שאתה מייבא חייבים את 22א בכל מקרה. תקן זה תקן."

"אבל רגע," אמר פנטון בשארית כוחותיו, "החוק קובע כי חלקי מכשיר פליטה או בערה העומדים בתקן הזה לא חייבים בטופס 22א. זה כתוב בפירוש!"

"אם היית קורא את התקן עד הסוף," מלמל אלבורס, "היית רואה שהתקן הזה תקף רק בהינתן אישור בדיקה של מעבדה מוסמכת לבדיקת פליטות מזהמים, ושהמעבדת המוסמכת הקרובה ביותר נמצאת שתי מערכות שמש מכאן."

עיניו של פנטון כבו.

"הדבר היחיד שאתה יכול לעשות," המשיך אלבורס במהלומותיו, "הוא להביא 22א מהמפקח על ניטור חומרים מסוכנים, שזה בוודאי מה שאמרתי לך בפעם הקודמת שהיית פה."

פנטון שבור הלב אסף את ערמת המסמכים וצרר אותם שוב בגומייה. לפני שיצא מפתח המשרד סינן, "מזל שאני מייבא רק חלקי חילוף ולא ספינה שלמה."

"אל תהיה מגוחך," ענה אלבורס בקוצר רוח, "רכבי חלל בשלמותם פטורים מתקן."

***

עברו רק חודשים מעטים מאז שלשכת המסחר של טרמינוס נפתחה, וכבר עלתה הדרישה להקצות שטח ומשאבים נוספים להמשך פעילותה. אלבורס התקשה מעט להאמין, אך נראה כי ישנם לא מעט סוחרים אשר, למרבה הפליאה, נעזרו בשירותי הלשכה דרך קבע.

הרחש הקבוע בקומה בה אלבורס עבד פחת בהדרגה מאז נפתחה הלשכה מעבר לרחוב. לפתע היה קל יותר לאלבורס להגיע ממסוף המעבורת לבניין. הוא קידם בברכה שקט זה, אם כי תהה על סיבותיו.

ביום בהיר אחד וללא אזהרה, נחת המזכר הפנים משרדי המדאיג על שולחנו. "לפי הוראת השעה של נציבות פרובינציית קינימו, ניתנת סמכות חלקית ללשכת המסחר של טרמינוס לשחרור מטענים מוגבל בכפוף לנספח מספר…"

"מה פשר השטות הזו?!" צווח אלבורס. ריפל יצאה ממשרדה כדי לבדוק על מה המהומה. הסוחר שישב מול אלבורס בעיניים אדומות ולסת שמוטה כבר יותר משעה, ועמד להירדם מתשישות, התעורר בבהלה.

"הכול בסדר, אלבורס?" שאלה ריפל.

"שום דבר לא בסדר!" אמר אלבורס, "הרעה החולה הזו, הגוף החובבני הזה, ה…"

"לשכה החדשה?" נאנחה ריפל.

"לש… לשכה?" שאל הסוחר המותש, "איזו לש…"

"גוף נטול כישורים, בזבזני, אנרכיסטי… ועכשיו הם רוצים לתת לו סמכויות לפיקוח על ייבוא סחורות!" אמר אלבורס, "איפה נשמע כדבר הזה?"

"איזו לשכה?" שאל הסוחר. קולו כבר לא היה חלוש כמו מקודם.

"זו הפקרות!" קרא אלבורס, "תארי לך מה יקרה אם כל המסחר יתנהל דרכם!"

"אני ממש מצטערת שנפלו לך השמים, אלבורס," אמרה ריפל, "אבל תאסוף אותם קצת יותר בשקט, אוקיי?"

"והם עוד מעזים לקרוא לזה 'מסחר הוגן'!" מלמל אלבורס.

"איזו לשכה?" שאל הסוחר והפעם הגביר את קולו.

"אלבורס," אמרה ריפל, "אתה. רעש. שמים. די."

"אני נותן ללשכה הרקובה הזו חצי שנה, לא יותר, עד שסוחרי קינימו יכירו בה כרעה חולה!" הצהיר אלבורס.

הסוחר קם ממקום מושבו באטיות והניח את ידיו משני צדי השולחן. "איזו לשכה, אדוני?"

אלבורס מיהר להסביר בעיניים בורקות, גרון ניחר וזעקות שבר על הלשכה החדשה והצביע בפראות על מיקומה מעבר לכביש, כאילו נשימת אפו האחרונה תלויה במחווה זו. הוא פירט את חסרונותיה המרובים, הפקרות העובדים, היותה מהות ההדוניסטיות המאיימת על שלום הקיסרות וכלי שרת של האנרכיה העומדת בפתח. הוא לא שם לב לריפל שעזבה את החדר והלכה לחפש אטמי אוזניים.

מיד לאחר שסיים את הסברו, נוכח אלבורס לדעת כי לסוחר היה לפתע (כמה מוזר) מקום אחר אשר בו נוכחותו נדרשה.

הוא עוד יחזור, הרהר.

***

לאחר שבקשתו להעביר את התיק לטיפול לשכת המסחר של טרמינוס נדחתה, חזר פנטון. לא הייתה לו ברירה. רק תיקים חדשים הורשו לעבור ללשכה. תיקים ישנים היו מחויבים להיסגר אך ורק במשרד בו נפתחו – רשות הייבוא הקיסרית. אלבורס.

הקירות עמוסי הניירות צפו על אלבורס בעודו בוחן את המסמך. מדי פעם עיניו נחו על פנטון וחזרו לקרוא שוב את תוכן הנייר. משרדי הרשות היו שקטים יותר לאחרונה, שקטים יותר מתמיד. אלבורס רצה לשאול את ריפל על השקט המבורך הזה, אך נזכר כי גם אותה הוא לא ראה מזה כמה שבועות. כנראה לקחה חופש. הוא סילק ממוחו את המחשבה הטורדנית והתעמק במסמך שהביא פנטון, אשר ישב בכיסאו ומצמץ ללא הרף. התור לאלבורס היה קצר מאוד באותו יום.

"אני לא מבין מה אני אמור לעשות עם ההודעה הזו," אמר אלבורס לבסוף.

פנטון נשם עמוקות. "המפקח על ניטור חומרים מסוכנים…"

"כן?"

"הם שובתים כבר שלושה חודשים."

"נו?" אלבורס תהה האם סוחרים אוהבים לשחק בחידות. הוא הניח שכן, שהרי הם נוסעים מרחקים ארוכים ומחפשים כל דרך אפשרית להפיג את השעמום.

"אז… אין שום אפשרות שהוא יחתום על הטופס."

"איזה טופס, אדוני?" אמר אלבורס בקוצר רוח, "החידות האלה מעכבות את שנינו."

פנטון קפץ את שפתיו. לרגע החדר הקטן התמלא ברעש חריקת שיניו. "טופס. 22. א."

"אה, נכון," אמר אלבורס, "עכשיו נזכרתי. כן, אתה הסוחר עם הטופס ההוא. יופי. ובכן, איך אני יכול לעזור לך?"

"הטופס."

"מה אִתו?"

"אין. מי. שיחתום. עליו." פנטון הפגין כישרון מופלא בדיבור ללא הזזת פיו, אם כי שיניו סבלו ממאמץ החיכוך.

"אז למה אתה לא מבקש פטור?"

עיניו של פנטון נפערו לרווחה. "אפשר… לבקש… פטור?"

"בוודאי. במקרה שלך נראה שהבסיס לפטור הוא כוח עליון. זו בכל זאת שביתה, אתה יודע, ואנו צריכים להיות הגיוניים. תוכל לבקש אותו על ידי פנייה מסודרת ובשלושה העתקים לנציב הרשות לטיפול במשברים ובכוחות עליונים. הם עובדים די מהר."

"באמת?" עלץ לפתע פנטון, "עד כמה מהר?"

"הם מאוד יעילים," אמר אלבורס, "תוך חודשיים תקבל תשובה, זמן סביר בהחלט."

שמחת החיים של פנטון עזבה אותו כלעומת שבאה והוא קם ללכת. לפני שיצא מהחדר, אמר מבעד לפה קפוץ "תודה רבה מקרב לב על היעילות."

"אל תודה לי," אמר אלבורס בלי להרים את עיניו מהנייר שלפניו, "תודה לרשות. הם עושים מעל ומעבר."

"כן, אני רואה," סינן פנטון. הוא פנה ויצא מהחדר. אלבורס הסב מבטו לגבו של פנטון, עד שהדלת נסגרה.

"הבא בתור!" קרא אלבורס, אך איש לא נכנס.

***

יום אחד, זמן מה לאחר שסיימו לבנות אגף נוסף בבניין לשכת המסחר של טרמינוס, נוכח אלבורס לדעת כי הוא לגמרי לבדו.

הוא הפסיק להקיש על מסוף המידע החבוט כשהשקט הצליח סוף-סוף להטריד את מנוחתו. הדממה חלחלה לעצמותיו. הוא קם ממקומו ויצא ממשרדו.

האורות מחוץ למשרדו היו כבויים. שורות של שולחנות ריקים השתרעו לאורך המסדרון, ואף אחד מהם לא היה בשימוש. כולם נקיים מניירות, אך מכוסים שכבה דקה של אבק. האור היחיד בקומה נשפך מפתח משרדו של אלבורס. הוא גירד את פדחתו בחוסר אמון. הוא הביט בשעונו. איש לא אמור לסיים את יום העבודה בשעה זו, נותרה לפחות עוד חצי שעה לפני שיוכלו ללכת הביתה.

"ריפל?" קרא לפתע. "ריפל?!" הוא רץ במסדרון החשוך לעבר משרדה ופגע ברגלו בחפץ כלשהו. הוא נפל ואחז בברכו אשר בערה בכאב. הרצפה סביבו רשרשה. הוא נגע בה. ניירות. ניירות מפוזרים מכל עבר. הוא נתקע בחפזונו בפח מלא עד גדותיו ושפך את תוכנו על הרצפה. הוא קם מהרצפה וצלע למשרדה של ריפל. הוא פתח את הדלת והדליק את מתג התאורה. המשרד היה ריק. השולחן היה ריק, למעט מסוף המידע המנותק. לא הייתה ולו תיקיה אחת על המדפים. ואז הוא הבין.

"רק אני נשארתי?" מלמל לעצמו, "אבל…"

וכשניצוץ של הבנה פתאומית ניצת במוחו, פנה אלבורס בחזרה למשרדו והסיט את הווילון. בניין הלשכה ניצב מולו, גדול ומאיים יותר מהפעם הראשונה בה ראה אותו.

***

מקץ חודשיים פנטון פרץ למשרד של אלבורס בפנים סמוקים מהם בלטו עיניים ממצמצות בעצבנות.

"נמאס לי כבר! ארורים תהיו!" הזעקה של פנטון מילאה את החדר.

אלבורס הרים מבטו ממסוף המידע. עיניו היו כבדות ועייפות. "זה אתה. שוב. באיזה עניין זה, אדוני?"

ידו של פנטון נשלחה לפדחתו ותלשה קווצת שיער. "הנציב."

אלבורס הליט את פניו ואמר בקול צרוד, "אדוני, החידות האלה מתחילות לעייף אותי. מה מספר תיק הייבוא עליו אנו מדברים?"

פנטון תפס את הכיסא שניצב מול השולחן העמוס ניירות וזרק אותו על הקיר שמאחורי אלבורס. הכיסא פגע באחת מארוניות המתכת ועיקם את דלתה.

"הנציב… של הרשות לטיפול במשברים וכוחות עליונים." פנטון פסע קדימה, הניח את ידיו על השולחן של אלבורס וקירב את פרצופו לאלבורס. מאוד קרוב.

אלבורס נשם נשימה ארוכה והביט בפנטון בריכוז ובתשישות. "מה אִתו?"

הדי הזעקה של פנטון פינו את מקומם לחריקת שיניים שאיימה לפרק את לסתו. "הנציב לטיפול במשברים וכוחות עליונים… והמפקח לניטור חומרים מסוכנים…"

"כן…?"

"זה אותו אדם."

"בוודאי שזה אותו אדם, אדוני! המפקח לניטור חומרים מסוכנים הוא גם האחראי על הטיפול במשברים וכוחות עליונים מכוח סעיף 54, תת-סעיף 12, פיסקה ג', ואני מצטט: 'הואיל ובמסגרת עדכון סעיף 3 לבקרת התקינה לפי החלטה 44ד…'"

פנטון החל להסתובב בחדר כחיית טרף הכלואה בכלוב קטן למידותיה. הוא תפס את ראשו בשתי ידיו והחל לצחוק בקול דקיק וגבוה.

"…ובתוקף תיקון לתת סעיף 45א," המשיך אלבורס, "המסדיר מחדש את סמכויות תת-מחלקת רישוי חומרי פליטה כחלק מגוף המשנה הסטטוטורי לפיקוח על…"

פנטון השעין את שתי ידיו על אחד המדפים עמוסי התיקיות והתכופף קדימה. הוא לא הפסיק לצחוק לרגע וצחוקו הפך צורמני יותר ויותר.

"וכחלק מאיחוד בעלי התפקידים בהתאם לאימוץ תקני הניהול והבקרה החדשים החל מהארגון מחדש לפי סעיף 55ב," המשיך אלבורס באותו קול מונוטוני, "המייתרים את כפל התפקידים במשרד המפקח…"

פנטון עזב את המדף, התיישר ושלח יד לכיסו. לאלבורס זה לא הפריע לסיים את הדקלום. חוק הוא חוק.

"…יקבל נציב הרשות לטיפול במשברים עליונים את סמכויות הפיקוח כפי שהוגדרו בסעיף הנ"ל למפרע, למעט מקרים שהוחרגו בנספח ד' כלהלן."

אלבורס לא הספיק לפרט את הנספח, כי הוא מצא עצמו מול נפצר שאחז פנטון. פנטון עדיין צחקק, אך כעבור מספר שניות הצחוק גווע. "אני… אני לא יכול יותר," מלמל פנטון.

אלבורס ישב מול הסוחר המעורער אשר החזיק כלי נשק בידו. המשרד המתפורר היה קטן יותר מאי-פעם, ואלבורס תהה אם בניין לשכת המסחר של טרמינוס גדל מאז הפעם האחרונה בה העז להשקיף עליו. הבניין הארור בגבו היה בעיניו קטלני ומאיים מכל כלי נשק. אלבורס קפץ את שפתיו. קצוות פיו התעקלו כלפי מטה ברעד עצבני. הוא נתן בפנטון מבט חודר.

"אמור לי, מר פנטון," סידר אלבורס את משקפיו על אפו, "האם הנפצר שברשותך יובא כחוק?"

הסוחר המיואש מצמץ והביט באלבורס כאילו הייתה זו הפעם הראשונה בה ראה אותו. "מ… מה?"

"נו באמת, אדוני!" קרא אלבורס, "אנו אמנם לא בטראנטור, אך קינימו היא עדיין מדינת חוק! האם הנפצר שברשותך עבר הליך ייבוא רשמי דרך רשות הייבוא והמכס הקיסרי של קינימו?"

פנטון ניגב את הזיעה ממצחו. היד שאחזה בנפצר רעדה. "מה הולך פה, בשם הגלקסיה?" מלמל לעצמו.

הפקיד היחיד ברשות הייבוא הקיסרית נעמד על רגליו.

"אני אגיד מה הולך פה, אדוני הסוחר הנכבד!" נזף אלבורס בסוחר. "אתה תיקח עכשיו את עצמך לקומה ב', 'מחלקת ייבוא ואחזקת כלי משחית' בחדר מס' 113 ותביא לי הצהרת אישור ייבוא תקני לנפצר הזה, חתומה על ידי מפקח מחלקת כלי המשחית, ממלא מקומו, סגן ראש המחלקה המחוזית לפיקוח על כלי נשק ובל נשכח את…"

נפצר אינו משמיע כמעט רעש, לא יותר מלחיצה על מתג כיבוי האורות בחדר השינה. קול קטן, שולי, כמעט חסר משמעות. הרס הרקמות הנגרם מנפצר אינו מותיר בדרך כלל קרקס מדמם אולם כשהירי מטווח אפס, ישנה לרוב הראשים נטייה מכעיסה להתיז קילוחי דם לכל עבר.

זה היה הרחש שנשמע כשפנטון הצמיד את הנפצר לרקתו ולחץ על ההדק.

ראשו של פנטון הועף הצדה וגרר אחריו את גופו, ומדפי המסמכים העמוסים כוסו באינספור טיפות דם. לאלבורס לא נותר אלא לראות את פנטון נוחת לרצפה הכמעט יבשה. רוב הדם הותז לקיר העמוס בניירות.

אלבורס קם ברעד מכיסאו. לאחר כמה שניות ניגש בצעדים אִטיים לעבר פנטון. הוא התכופף לעברו. החור בצד גולגלתו של פנטון דימם בנדיבות. עיניו של אלבורס עקבו אחר נתיב הדם.

הוא הזדקף. אלבורס העיף מבט לעבר תיקיות הקרטון המרובות, השולחן המכוסה בטפסים, מסוף המידע בעל המסך המרצד. הגופה של אדם שדעתו נטרפה עליו. לפתע הבחין אלבורס בדם שהותז על המדפים והכתים את התיקיות. התיקיות שלו.

אלבורס ניגש לשולחנו ופתח את המגֵרה התחתונה ביותר בשידת המגרות. הוא שלף משם מטלית ניקוי. הוא ניגש לקיר והחל לנגב את אחד המדפים המגואלים בדם. הוא החל מהמדף העליון. כאשר שפשף את הכתמים עם המטלית, הכתם נמרח על המדף וכיסה עוד ועוד תיקיות. כל תנועה נוספת של אלבורס צבעה את משרדו בגווני שקיעה.

אלבורס זרק את המטלית לרצפה וחפן את ראשו. הוא נזכר בארון השירות ובו חומרי ניקוי מחוץ למשרדו, בקצה המסדרון, בכיוון שמאל. הוא פנה לכיוון הדלת ועצר.

אלבורס סבב לאחור והשקיף דרך החלון הקטן. מולו נשקפה לשכת המסחר של טרמינוס במלוא הדרה. הוא יכול היה לראות את תחנת הרכבת, שהורחבה מאוד לאחרונה כדי לשרת את מאות האנשים שנזקקו לשירותי הלשכה מדי יום. מסוף התחבורה הקטן של רשות המסחר הקיסרית נותר שומם. אלבורס נזכר כי בחודשים האחרונים הוא לא ראה שם איש.

אלבורס סובב ראשו לעבר הסוחר המת. ידו עדיין אחזה בנפצר. אלבורס פנה לעברו, סבב את השולחן ונעמד ליד הגופה, בתוך שלולית הדם. הוא העיף מבט סביבו. במסוף המידע, שהתיק היחיד הפעיל שהופיע בו היה של פנטון. במדפי התיקיות, אשר למעשה כולן כבר התיישנו והתקן הבין-משרדי חייב את אכסונן בארכיון. בשולחן, אשר חבילת העפרונות המחודדים להפליא בפינה השמאלית שלו, בלטה מעל המסמכים המיותרים שאפשר היה לגרוס ללא התנגדות של אף בעל תפקיד.

הקומה הייתה שוממה. איש לא שמע את הנפצר. אם לא יודיע מיוזמתו לאנשי הביטחון, איש לא יבוא לחקור ולפנות את הגופה. אין שום סיבה לא לנצל את הזמן למלאכה מועילה.

אלבורס התיישב לשולחנו. הוא שלף מראש ערמת הדפים בפינת השולחן את התיק של פנטון, והחל להקיש למסוף המידע.

"א.נ.,

הנך נדרש להמציא למשרדינו ללא דיחוי ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים את טופס 22א הנדרש לשחרור מטענך. באם אין באפשרותך להמציא מסמך זה, עליך להגיש בקשת פטור מנומקת למשרד המפקח לניטור חומרים מסוכנים.

העונש הקבוע בחוק על אי ביצוע לפחות אחת מפעולות אלה כפי שנדרש מהוראת הקבע לסיווג ורישוי ציוד תעבורה בין כוכבי, הוא…"

אלבורס ביצע בדבקות את התפקיד אליו הוכשר. שאון תקתוק המקשים בעת כתיבת המכתב הרשמי מילא את החדר, והדהד ברחבי המסדרון המת. לאחר שיסיים הוא יכתת את רגליו למחלקת הדואר של הרשות על מנת לשלוח את ההודעה. הוא קיווה כי מישהו עדיין נמצא שם. והרי איזו משמעות תהיה למשרד ללא פקיד נאמן?

ובתוך כך, תהה האדם המיותר ביותר בקינימו האם מישהו אי-פעם ייזכר בו שוב.