אז הרעיון של הרשת החברתית הבין-יקומית הסתבר כבעייתי, אבל לא אסון מוחלט. קיבלתי פנייה מאיזה יזם מאפסילון ארידני ומכרתי לו את הרשת. קוראים לו מילון אסק, וברגע שבית המשפט הבין-יקומי בטנלורן יאלץ אותו לקיים את החוזה ולשלם לנו לפחות יהיו לנו הכנסות. והכנס עוד לא התחיל בכלל! אני בטוח שהרשת תהיה בידיים טובות אצלו.
הרעיון שלי להקים רשת חלופית שעשויה מקופסאות קוטג' שקשורות בחוט ירד מעל הפרק כי מסתבר שיקום 16,326ג' רגיש ללקטוז ומספיק שכמה מולקולות יעברו אליו לאורך החוט והוא יתנפח ויבלע את יקום 16,326ד' השכן. חבל, היה יכול להיות מגניב.
במקום זה אני מתכן ליצור עולם של צליא"ק-פאנק. צליא"ק הם ראשי תיבות של "צפלינים ליקומים אלטרנטיביים קרובים", והרעיון הוא צי של צפלינים שיפליגו בין היקומים השונים ויאפשרו תקשורת, חילופי תרבות ולמידה. שאלה אחרי הכול העקרונות שאחנו רוצים לקדם. בשלב ראשון פניתי לעיריית ירושלים בבקשה להפוך את אצטדיון קוסל למנחת צפלינים בין-יקומיים. עוד לא שמעתי מהעירייה, אבל הערב התקשר מישהו ממשרד ראש הממשלה לשאול אם זו בדיחה. הבטחתי לו שאני רציני לגמרי והוא לא נשמע מרוצה. הצעתי לו שאני אבוא להסביר לו אישית מה העניין, והוא אמר שהם יהיו בקשר איתי ורק וידא את הכתובת שלי ושאני מתכוון להיות בבית הלילה. אז תחזיקו אצבעות!