כולם שמעו על המפלצת של פרנקנשטיין, שהפכה לאייקון תרבותי מפורסם. רבים גם מכירים את הספר המקורי, ולא מעטים מאיתנו נתקלו לא אחת בסיפורה של התחרות המפורסמת על התחרות בווילה דיודטי שממנה התחיל הכל. אבל על הסופרת, מרי שלי, רובנו יודעים מעט מאוד, ולא שמענו כמעט כלום על סיפור חייה המורכב והטראגי ועל פועלה הספרותי מעבר לספר שפרסם אותה. כאן ננסה להשלים מעט את הפער.

על המרצה: מרצה, סופר ומבקר תרבות ירושלמי. מורה בבית הספר לאמנויות המילה.

בית הכלא הוא מקום סגור, שבו נשללות מהאסיר חירותו, פרטיותו וזהותו. המקום מתקשר לדיכוי ועליבות, ואף לענישה גופנית ונפשית קשה. בד בבד הוא גם מקום מפגש לרעיונות חתרניים, לחילופי דעות וכר פורה לחברויות חדשות. בשנותו שם, האסיר נאלץ להתבונן לעומק בחייו ולעצב את נפשו מחדש, קוגניטיבית ומוסרית. ספרות המדע הבדיוני בערבית לא התעלמה מהמציאות הזאת, ואנו נדגים זאת באמצעות הרומנים "זמנים חשוכים" ו"מנצח הזמן".

על המרצה: מרצה לשפה וספרות ערבית במכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה וחוקר מדע בדיוני בספרות הערבית.

לכבוד מלאות מאתיים שנה ליצירתה של מרי שלי נשחזר את הניסוי של ויקטור פרנקנשטיין – נרכיב מבובות ישנות יצורי כלאיים פרוותיים וננסה להפיח בהם חיים בעזרת ניצוץ חשמלי. למרות השימוש בחוט ומחט, הסדנה אינה דורשת יכולות תפירה, אלא רק קמצוץ של טירוף בריא. הכנס אינו אחראי על נזקים שיגרמו המפלצות בסדנה.
מגיל 8 ומעלה או בליווי מבוגר. יש להביא מהבית בובה ישנה אחת או יותר להרכבה מחדש.

שקד פלגי: מדען מטורף במדעי המוח, גיק ומנחה סדנאות יצירה בכנסים.

אור גנון: מדענית מטורפת בנוירו-אימונולוגיה, גיקית ויוצרת תכשיטים.

מה אנחנו יודעים על כוכב הלכת מאדים ואילו חיים אולי נמצא עליו? איך נגור בו? וגם: מה פרנקנשטיין היה עושה במאדים?

על המרצה: חוקרת חלל, מדריכת אסטרונאוטים צעירים, ראש צוות מדע ב-D-Mars ויו"רית אגודת מאדים הישראלית.

נרקיסיסטים שולטים בעולם. אנו יודעים כיום לזהות אותם, להירתע מהם כשצריך, או ליפול במלכודת הדבש שלהם. אולם כבר כחצי מאה לפני התפתחות הפסיכולוגיה המודרנית כתבה מרי שלי דמות שהיא התגלמות הנרקיסיזם. מדוע ויקטור פרנקנשטיין הוא נרקיסיסט? מאין קיבלה שלי את ההשראה? ממה ניסתה להזהיר אותנו?

על המרצה: סטודנטית לתואר שני באוניברסיטת תל אביב ועובדת סוציאלית לשעבר. מחברת רומנים רומנטיים היסטוריים באנגלית.

הן ב"צד שמאל של החושך" של אורסולה לה-גווין והן בסדרת הרדש האימפרי של אן לקי מוצג עולם ובו חלוקה מגדרית ייחודית: לדמויות של לה-גווין אין מין ביולוגי או מגדר במשך רוב החודש, ואילו אצל אן לקי המספרת לא מזהה מגדר ומתייחסת לכולן ולכולם כאל נשים. השוואה בין שתי היצירות מגלה איך המגדר משפיע בכל אחד מהן על העולם המתואר, על השפה ועלינו כקוראות.

על המרצה: חובבת מד"ב ופנטזיה מנעוריה, מרכזת פרויקט מועדון הקריאה של האגודה ומרצה ותיקה בכנסים.

"הרצאות מהכובע" נולד בכנס מאורות, ומאז הוחלפו כל איבריו ומשתתפיו פעמים רבות. לכבוד "מאורות 2018: פרנקנשטיין"- נתפר האירוע מחדש תוך שימוש במרצים המשובחים ביותר ששולבו למפלצת רב-ראשית. בואו לראות את מיטב מרצי הפאנדום מופתעים לגלות בפעם הראשונה ומול קהל חי (ברובו) את הנושא שאתן – כן, אתן – כתבתן עבורם, ומרצים עליו במשך שתי דקות שלמות. אל תשכחו לעבור בדוכן מודיעין ולהכניס הרצאות לכובע.

משתתפים: עמרי אסקרלי, עינת סיטרון, יואב לנדסמן, עפר מתוקי ואורחים מפתיעים.

בשנת 2016 העיור ניצח – למעלה מ-50 אחוז מאוכלוסיית העולם עברה לגור בערים, והמגמה הולכת ומתחזקת. יותר ויותר מתברר שללא טכנולוגיה מתקדמת לא נוכל לתפעל את המערכות המורכבות והסבוכות שנקראות ערים. בהרצאה נעקוב אחר התפתחות המושג "עיר חכמה", נבחן תהליכים בעולם ונגלה שגם בארץ יש "ערים חכמות". נחשוב מה עלול לקרות כשעוקבים אחרינו דרך הטלפונים שבכיסינו, האשפה שאנחנו משליכים, הבדיקות הרפואיות שאנחנו עוברים והמכשירים שלנו.

על המרצה: מתכננת ערים, עוסקת במחשוב מידע תכנוני, חובבת מדע בדיוני ומרצה בכנסים.

מגוון רחב של טפילים, מזיקים ושרצים אחרים מטרידים את המין האנושי, תוקפים אותו ומזיקים לו. לאורך השנים מצאנו דרכים שונות ומשונות להתמודד עם היצורים האלה ולהדביר אותם. בהרצאה נסקור כמה מהשיטות הפחות שגרתיות להדברת מזיקים, ביניהן פטריות טפיליות, זבובים מוטנטיים, נגיפי ארנבות ופרות משה רבנו. נדון ביתרונות של השיטות המוזרות הללו, ולמה הן עדיפות לפעמים על פני רעל פשוט.
על המרצה: סטודנט לתואר שני בגנטיקה באוניברסיטה העברית וחובב מדע בדיוני קשה.

בניגוד למה שרבים חושבים, ויקטור פרנקנשטיין אינו המפלצת, אלא הרופא, המדען, מנפיש הגופה ומקימה לתחייה. בסדנה נעצב יחד מחברת ואז נכרוך אותה עם שומר. נבחר את המפלצת שלנו וניצור אותה כפי שהדוקטור הטוב יצר אותה – מחלקים שנבחר בעצמנו ובכל צורה שנרצה.
מגיל 7 ומעלה או בליווי הורים. דרוש ידע בסיסי בעבודות יצירה ומספריים. הורה מלווה לילדים עד גיל 12 אינו חייב כרטיס.

על המנחה: חוקרת אבולוציונית, גיקית מושבעת, אם ויוצרת בישראל.

קסנוארכאולוגיה: לחפור בעולמות אחרים (במקום: "נשים קטנות בחלל" – בוטל).

ענבר מאירסו

כותרת המשנה של "פרנקנשטיין" היא "פרומתיאוס המודרני", אבל מה משמעות הבחירה של מרי שלי בכותרת הזו? מה היא אומרת ואיך הספר מגלם את המיתוס הוותיק? בהרצאה נבחן את המיתוס של פרומתיאוס היווני, כולל חלקים פחות מוכרים שלו, ונראה איך הוא התגלגל בתרבות עד שהגיע אל מרי שלי וכיצד היא השתמשה בו להעביר מסר חדש על יחסי האדם, האלוהות והעולם.

על המרצה: סטודנט לתואר שני במקרא, ביבליופיל וחוקר מיתוסים ודתות.

הביולוגים של המאה ה-21 אינם מסתפקים בחקר הקיים. ביולוגיה מלאכותית הוא תחום חדש שבו חוקרים מנסים לשפר את הביולוגיה, ואף ליצור ביולוגיה חדשה לגמרי. השימוש באבולוציה מונחית (פרס נובל 2018!) ומנגנונים לעריכה גנטית (פרס נובל בעתיד הקרוב!) הם רק אחדים מהכלים שעומדים לרשותם. בהרצאה נדון במטרות הביולוגיה המלאכותית ונראה איך עושים את זה ולאן הגענו עד כה.

על המרצה: חוקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן.

מאז ומתמיד היו נשים שהתעניינו במדע, וחלקן אף הובילו לאחדות מהתגליות הגדולות בהיסטוריה. למרות זאת, שיעור הנשים בקרב העוסקים במדע עדיין נמוך מאוד, ויורד ככל שעולים בהיררכיה האקדמית. נשים ממגוון תחומים ידברו על הדברים שמשכו אותן למדע, על הקשיים שניצבים בפניהן ועל הדרכים שלהן להתמודד איתם.

ענבר מאירסון (מנחה): סטודנטית לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב

פרופ' אורנה קופרמן: פרופ' למדעי המחשב באוניברסיטה העברית

ד"ר יעל עבאדי-רייס: הארכיאולוגית המנחה של מרחב דרום ברשות העתיקות

ד"ר מעיין סומנייק-מור: פוסטדוקטורנטית לאסטרופיזיקה במכון וייצמן

חמוטל בן-דוב: דוקטורנטית לאימונולוגיה וחקר סרטן באוניברסיטת תל אביב. מנהלת ומתרגמת ב"הוצאת ארגמן"

המחשב האישי המודרני הוא מוצר מלוטש, מוגמר, הרמוני… עד שפותחים את מכסה המנוע ורואים צירוף ארעי של עשרות טכנולוגיות סותרות מתקופות שונות שחוברו יחד בתפרים גסים על ידי תעשייה של מהנדסים מטורפים. בהרצאה נדבר על הקלות הרבה של יצירת ממשקים בין תוכנות ונגלה איך היא אפשרה את התפתחות עולם התוכנה המודרני דרך סדרה של צעדים קטנים וחסכוניים. נדון גם במגבלותיה של הגישה הזאת ובמקצת מהשלכותיה הביזאריות ביותר.

על המרצה: מהנדס תוכנה במקצועו. מתעניין באנשים, מחשבים וכל מה שביניהם.

סדנת משחקי אימפרוביזציה (תיאטרון מאולתר) כיפיים בסגנון "של מי השורה הזאת בכלל?", בהשראת מדע בדיוני, מדע ופרנקנשטיין. אין צורך בניסיון קודם במשחק או באלתור.

על המנחה: דוקטורנט לכימיה ומאלתר בקבוצת "אימפרוב טכניון".

האם יש לכם כוחות על? נמאס לכם לעצור שודדי בנקים ולהציל חתולים שטיפסו על עצים? ואולי הדוד שלכם שכח לומר לכם שעם הכוח הזה אמורה לבוא גם אחריות גדולה? בואו לגלות איך אפשר להפוך אפילו את כוחות העל הפשוטים ביותר למקור של מעמד, יוקרה והמון כסף. רק היכונו להיפרד מהעולם כפי שאתם מכירים אותו.

על המרצה: סטודנטית לפסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטה העברית, גיקית מושבעת ותולעת ספרים.

עידן המחשוב הביא לפתחנו את הפחד מהגולם שיקום על יוצרו – הבינה המלאכותית. המדע הבדיוני היטיב להזהיר אותנו מפניה כשהמציא את "סקיינט" – התגלמות הבינה המלאכותית הזדונית. בהרצאה נסקור את תחומי הלמידה החישובית והבינה המלאכותית ואת השימושים שנעשים בהן, נציג מועמדים להיות הסבא או הסבתא של סקיינט, נעלה טענות בעד ונגד המשך המחקר בתחום, נפתיע בטריוויה על סדרת "שליחות קטלנית", ונשתדל לא ללמד אף אחד איך לבנות סקיינט משלו.

על המרצה: בעל תואר שני במדעי המחשב. חובב אמנויות לחימה ועובד ביחידת ההגנה בסייבר בבנק מרכזי בארץ.

בואו לקרוא יחד שני סיפורים משני עידנים בז'אנר שבמרכזם עומדת יצירתה של תודעה חדשה. "הלנה היצוקה", שיצא לאור בשנת 1938, נכתב בידי גבר (לסטר דל-ריי), ואילו את "בונת הספינות"כתבה אישה (אלייט דה-בודארד) כמעט שמונים שנה מאוחר יותר, ב-2017. סופרת ועורך ידונו בדומה ובשונה בסיפורים האלה.

את הלנה היצוקה אפשר למצוא בעברית בקובץ "מבחר הסיפורת הבדיונית" בעריכת סילברברג (הוצאת עם עובד) ואת המקור האנגלי בקישור זה.

את בונת הספינות אפשר למצוא בעברית באתר האגודה, ובאנגלית באתר Clarkesworld.

אהוד מימון: עורך אסופת הסיפורים השנתית "היה יהיה" בהוצאת האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ומרצה ותיק.

ד"ר קרן לנדסמן: מחברת הספרים "לב המעגל" ו"שמים שבורים", זוכת פרסי גפן, רופאה, אמא וסופרת בסדר משתנה.

תמיד חלמת להפתיע את החבר בתשבץ מושקע על הרובוטים של אסימוב? רוצה להכין לאחותך תשבץ ליום ההולדת על כל כתבי היינליין? ואולי מה שישמח את הוריך ביום נישואיהם הוא תשבץ על חקר החלל? בסדנה יודגמו כלים וטיפים לחיבור תשבצים, שלב אחר שלב. נלמד ונתנסה בעקרונות המנחים לכתיבת תשבץ, בכל נושא שתבחרו, וכל משתתף יצא מהסדנה עם תשבץ שחיבר בעצמו. מגיל 10 עד 120.

על המנחה: רופאה בהשכלתה, מדריכת פסיכומטרי, מעבירה חוגי חידות וכותבת תשבצים למגירה.

פרופסור שמריהו, שגר בטירה מעל כפר שליו, נוטה לבצע ניסויים מטורפים שגורמים מורת רוח לעוזרת שלו, תריסר, ומכעיסים את אנשי הכפר. לטירה מגיעות נציגת המיליציה המקומית התובעת את שיבת השלווה לכפר, וסוכנת מס הכנסה שתובעת תשלום מיסים כחוק. ואם לא די בזה, הפרופסור גם יצר גולם ענק.

המופע ילווה בכתוביות לחירשים ולכבדי שמיעה.

שחקנים: יובל אורנר, יריב יערי, יובל מזרחי, יעל מיכאלוב, ליאת שחר-קשתן, מיכל שכטר

כתיבה ובימוי: תומר רשף, טל שטיין

הפקה: מיטל רוזנבוים

אפקטים קוליים: יובל מזרחי

גרפיקה: רוני נובקוביץ'

ההיסטוריה של סופרות המד"ב לדורותיהן, ממרי שלי עד אן לקי.

על המרצה: מתרגם ועורך, ממייסדי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה.

ההרצאה "איך יוצרים אדם" בוטלה. במקומה, תהיה הרצאת הפתעה של ד"ר קרן לנדסמן.

כוכבים מסיימים את חייהם במגוון דרכים מרשימות, אך במותם הם מתחילים תהליכים שמובילים לחיים של גופים חדשים, החל בכוכבים אחרים וכלה בנו. בהרצאה נסקור את התהליכים הללו ונכיר מגוון גופים שלא היו יכולים להתקיים אלמלא הכוכבים שהקריבו את עצמם למענם.

על המרצה: דוקטור לקוסמולוגיה, מרצה בכנסים ומשתתף בתכנית האינטרנט "החללית".

איך מתייחסת היצירה הז'אנרית למי ששמים את ה"מדע" במדע הבדיוני? ממדענים משוגעים ומרושעים ועד מטורללים וחביבים, מפרנקנשטיין ועד ד"ר סטריינג'לאב, נדבר על ייצוגים שונים של דמות המדען ושל השיטה המדעית ביצירות ז'אנריות אהובות.

אדוה לוטן (מנחה): מנכ"לית עמותת מדעת, שמקדמת מידע אמין בנושאי בריאות הציבור.

ד"ר יונת אשחר: דוקטור להתנהגות בעלי חיים, כתבת מדע באתר מכון דוידסון ובדף הפייסבוק "מדע גדול, בקטנה".

יואב לנדסמן: מהנדס חלל וגיאופיזיקאי, מהנדס מערכת בכיר בעמותת SpaceIL, בעל הבלוג "מסה קריטית" ומנחה "החללית".

שאלת הבורא שיוצר עולם פגום מעסיקה הוגי דעות כבר אלפיים שנה – וגם כותבי מדע בדיוני. ויקטור פרנקנשטיין משמש עבור הז'אנר אב-טיפוס של הבורא הפגום, והיצירה עוסקת רבות בקשר בין הבורא לנברא. בהרצאה נדון בקשר זה במדע הבדיוני, וכיצד אחריות הבורא כלפי הברואים משתנה מכותב לכותב.

על המרצה: מהנדס ומרצה בנושאי מדע בדיוני.

סרט הקאלט "מופע הקולנוע של רוקי" צבר מעריצים רבים ברחבי העולם, בהיותו מחווה לסרטי המדע הבדיוני הזולים של שנות החמישים – הבי-מוביז'. משיר הפתיחה ועד כותרות הסיום הסרט מרפרר ליצירות הקולנועיות שקדמו לו, כשדגש מיוחד מושם כמובן על פרנקנשטיין. ליאו תנא, מנהל מועדון המעריצים הישראלי של רוקי, ייקח אותנו למסע בין מחוות הקולנוע, האמנות והתרבות המשובצים בסרט הנפלא הזה.

על המרצה: במאי, חוקר תרבות, חתולאי, וכן, נו, "ההוא מרוקי".

נגיפים, פטריות וחיידקים הגורמים למחלות מלווים אותנו משחר ההיסטוריה, אף שברוב מהלכה הכרנו רק את המחלות. מאז ומתמיד ניסינו להתגבר עליהם – באמצעות תרופות ולאחרונה גם באמצעות חיסונים, אך יש גם מי שניסו להשתמש בהם כנשק. כדי לבדוק יעילות של כלי לוחמה יש לנסות אותו בשטח, ולא תמיד יש חיות מודל מתאימות. אבל בני אדם יש בשפע. הרצאה על מבחר אירועי בדיקה כאלה, על לוחמה ביולוגית והניסויים בה, ומחלות מעניינות כשלעצמן.

על המרצה: ד"ר לביולוגיה, מרצה למיקרוביולוגיה וביולוגיה תאית, מנגיש מדע ובלוגר ("חיידקים נגיפים ושאר ירקות").

אייזק אסימוב טען שוב ושוב שחוקי הרובוטיקה שלו נועדו להתגבר על "תסביך פרנקנשטיין הארור" – סיפורים שבהם רובוטים ויצורים אחרים מעשה ידי אדם מאיימים בסופו של דבר על בני האדם. ובכל זאת, גם הרובוטים של אסימוב מסוכנים לעיתים. בהרצאה ננסה לראות איפה אסימוב הצליח במשימתו, ואיפה הוא נכשל.

על המרצה: עורך שנתון הסיפורים "היה יהיה" ואתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה.

גם השנה יחתם כנס מאורות באירוע חגיגי, חסר הגיון ומלא פונים! הצטרפו אלינו להרקבה הסופית של הסגל, בתקווה שכולם יסיימו עם כל האיברים המקוריים שלהם. פחות או יותר.