בספר ישן של הארי האריסון בשם Deathworld הוצג ממשק מאוד מיוחד להטסם חללית, ואיאן באנקס השתמש בגרסה דומה של אותו ממשק בספרו The Algebraist. בספרו של באנקס ניתן להטיס חללית בלי לאחוז בידיות היגוי כלשהן. הטייס צריך רק להניח את זרועו על משטח הבקרה, וזה יקלוט את תנועת השרירים מתחת לעורו וייפרש את התנועה בהתאם.
מיקרוסופט, אוניברסיטת וושינגטון בסיאטל ואוניברסיטת טורונטו הציגו עכשיו מה שנראה כדגם מוקדם של אותה טכנולוגיה. באב-הטיפוס המוצג, חיישנים מוצמדים לשרירי האמה וקוראים את תנועת השרירים של המשתמש. לאחר אימונים קצרים בהם המשתמש מלמד את המחשב איך השרירים שלו נעים בהתאם לכל תנועה מתבקשת, אפשר להתאים את הקלט לפקודות הרלוונטיות. וכמו גיקים טובים, ברגע שממציאים טכנולוגיה חדשה, הדבר הראשון שעושים איתה זה לשחק משהו. במקרה זה גירסה חדשה של Guitar Hero.
לכתבה המקורית
קטע וידאו
תראי, אמא, בלי ידיים (כמעט)!
יום רביעי, 11 בנובמבר, 2009אגוזים בכור גרעיני
יום שני, 9 בנובמבר, 2009בעוד קצת פחות מעשר שנים יופעל בדרום צרפת "הכור התרמוגרעיני הבין-לאומי הניסיוני" (ITER). שני איזוטופים מיוחדים של מימן יוזרמו אל תוך הכור ויחוממו ל-150 מיליון מעלות קלווין, פי 10 מהטמפרטורה בליבת השמש. העיסה הזאת תוחזק על ידי שדות מגנטיים רבי עוצמה בזמן שאטומי המימן יותכו אחד לשני וכך ישחררו כמויות גדולות מאוד של אנרגיה, גדולות הרבה יותר מהדרושות להבאת הגזים למצב הזה.
חלק מהמימן צפוי לברוח, ומתכנני הכור בדקו ומצאו שלפחם המופק משריפת קליפות אגוזי קוקוס התכונות האידאליות להיות חלק חשוב בבידוד הכור. זכרו זאת בפעם הבאה שאתם בונים כור היתוך.
בעוד קצת פחות מעשר שנים יופעל בדרום צרפת "הכור התרמוגרעיני הבין-לאומי הניסיוני" (ITER). שני איזוטופים מיוחדים של מימן יוזרמו אל תוך הכור ויחוממו ל-150 מיליון מעלות קלווין, פי 10 מהטמפרטורה בליבת השמש. העיסה הזאת תוחזק על ידי שדות מגנטיים רבי עוצמה בזמן שאטומי המימן יותכו אחד לשני וכך ישחררו כמויות גדולות מאוד של אנרגיה, גדולות הרבה יותר מהדרושות להבאת הגזים למצב הזה.
חלק מהמימן צפוי לברוח, ומתכנני הכור בדקו ומצאו שלפחם המופק משריפת קליפות אגוזי קוקוס התכונות האידאליות להיות חלק חשוב בבידוד הכור. זכרו זאת בפעם הבאה שאתם בונים כור היתוך.
נסיעה במהירות האור בהישג ידנו!
יום ראשון, 1 בנובמבר, 2009לפני כמעט שבעים שנה הראה המתמטיקאי הגרמני דויד הילברט שחלקיק יחסותי הנע במהירות של חצי מהירות האור לפחות יידחה ממסה נייחת. לאחרונה גילה מחדש הפיזיקאי האמריקאי פרנקלין פלבר את המאמר הנשכח של הילברט, והעלה את הטענה ההפוכה. הוא טוען שחלקיק הנע במהירות כזאת ידחה מסה ויעשה זאת בכוח גדול יותר מהתנע שלו. יתר על כן, אפשר ליצור הדף בצורה כזו שהוא לא יקרע חללית על יושביה לשניים, ואפילו יניע אותה למהירות יחסותית. הבעיה היחידה היא להשיג חלקיקים הנעים במהירויות אלה, אך ה-LHC בז'נבה אמור להיות מסוגל לספק לנו חלקיקים כאלה.