הידעתם שמחצית מ-800 אלף הרובוטים התעשייתיים בעולם נמצאים ביפן? יפן נחשבת לאחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם בתחום הרובוטיקה. בה בעת היא גם אחת המדינות עם האוכלוסייה המבוגרת ביותר בעולם. עשו אחד ועוד אחד ותבינו מדוע מקווים שם כל כך לגייס רובוטים לטפל באנשים ולקחת עבודות שצעירים יפנים מסרבים לעשות, כגון ניקיון או טבחות. ואכן, התערוכה הבינלאומית למכונות וטכנולוגיית אוכל הציגה את יכולותיהם של מגוון שפים רובוטים, שהפכו אפיפיות יפניות, הכינו סושי וחתכו ירקות.

לפרטים נוספים

ב-1974 שלחו שני מדענים עלומי-שם, קרל סייגן ופרנסיס דרייק, את מסר הרדיו הראשון לחלל בתקווה למשוך את תשומת לבם של חייזרים חביבים, שאולי יאותו לענות על השאלה שכל כך מטרידה את חוקרי השמיים: האם אנחנו לבד?

לכבוד 35 שנה לתשדורת ראשונה זו הורם ב-16 בנובמבר פרויקט תמים נוסף, גם הוא בלי תמיכה ממשלתית, כדי לתקן את טעותם של סייגן ודרייק. פרויקט RuBisCo בחר הפעם לשלוח את הקוד של החלבון בעל אותו שם, שהוא במקרה החלבון הנפוץ ביותר על פני כדור הארץ, כמו גם זה המאפשר פוטוסינתזה, ומכאן חיים.

חלק ראשון

חלק שני

רוב המידע באחסון דיגיטלי היום נשמר כתבניות אופטיות על תבניות עגולות מסתובבות. בין אם מדובר בתקליטורים או בכוננים קשיחים רגילים, העיקרון דומה: פעימות חשמליות מומרות לאותות אופטיים הנכתבים בלייזר אל תוך התבנית האופטית הקיימת.

הבעיה בשיטה זו היא שההמרה רחוקה מלהיות יעילה – אם כבר אז יהיה הרבה יותר נוח לתמרן את תבניות האור עצמן. ואכן, באוניברסיטה בבולטימור הצליחה קבוצת חוקרים לבנות מתקן המורכב מעדשה קמורה, שקופית זכוכית ושני עלי זהב, אשר מאפשר באמצעות לייזר לשנות מידע ולשמור אותו באמצעות פעימות אור בלבד. עם לייזר רב-גוונים הם אף הצליחו ליצור קשת בבקבוק.

לפרטים נוספים

מערך ההגנה החדש של ישראל: רובוטי ניקוי ביתיים מסוג רומבה. זוג תושבי הגליל קנו את הרומבה כדי שלא יצטרכו לנקות כל כך הרבה אחרי שני ילדיהם, שני כלביהם ושני חתוליהם. עד כמה הם הופתעו כששבו הביתה אחרי שהשאירו את השואב הרובוטי דולק, וגילו שהוא תקוע. רק אחרי שפתחו את המכונה והסתכלו בתא האבק הם גילו את הסיבה: הרומבה ניצח את נחש צפע בקרב מברשות אימתני וכלא אותו בתא הפנימי. והוא גם עושה פאנלים!

רומבה נגד הנחש: הסיפור האמיתי

האם רשלנות היא שהרגה את יורש העצר? או שמא התעלומה פתלתלה אף מכך?

מרצה להנדסה ולמדעי המחשב מאוניברסיטת טקסס הרימה הפקה מעודכנת של 'חלום ליל-קיץ' של וויליאם שקספיר, עם שבעה רובוטים מעופפים במקום פיות. משתתפי ההפקה, שנולדה משיתוף פעולה בין החוגים למדעי המחשב, להנדסה ולתיאטרון, טוענים שאין שום קושי לשתף פעולה עם שחקנים רובוטיים ושמאוד קל להתחבר עם יצור קטנטן וחמוד שנוחת לך בכף היד. עכשיו השאלה היא מה נעשה כשהמתכתיים הקטנים גם ירצו לביים.

לפרטים נוספים

חוקרים קנדיים טוענים שפיתחו לראשונה פייזר להימום. וזה נכון, אבל לא בדיוק. מה שהם עשו באמת היה להזריק לתולעים חומר משתק המופעל על ידי קרינה אולטרה-סגולה, ואז הפציצו אותם בגלי אור בתדר מסוים. התוצאה היתה יצורים משותקים, ומשום מה גם כחולים. כשניסו לאחר מכן להפשיר אותם בגלי אור בתדר אחר, רובן חזרו לתפקוד מלא… פרט לאלה שלא.

אז בינתיים מנגנון השיתוק עובד רק על תולעים ורחוק מלהיות מושלם. קורה. הוא גם לא באמת רובה שמאפשר לירות באנשים ולשתק אותם, אבל אל חשש. רוצים לכבוש עיר? כל מה שאתם צריכים הוא להרעיל את אספקת המים או האלכוהול שלה ואז לירות את הקרן המיוחדת ממקום גבוה – נניח בסיס הירח. תקבלו רבבות בני ערובה קפואים וכחלחלים.

לפרטים נוספים

הג'ט-פאק האגדי, האידיאלי, זה שכולם רוצים, עדיין לא כאן. מה שיש הם כמה מאחיו הקטנים. יש מתקנים שמחוברים למנוע ויורים מים כדי להרים את הטייס לטיסה של עד שעה – בתנאי שיש לכם צינור ארוך מספיק; מתקנים אחרים שמבוססים על גז ירימו אותך ללא הגבלה למשהו כמו 40 שניות; ויש מתקנים שהם יותר אולטרלייט לביש מאשר ג'ט-פאק העומד בפני עצמו. אבל מה זה משנה? גם אני רוצה!

ויש עוד כמה סוגים

סיפורו של המהנדס עלה לאתר, האם מכונה אשמה במעל או שמא יד אנושית מכוונת את המעשים?

http://meorot.sf-f.org.il/2009/?page_id=748

דבר לא יכול לגבור על כוחו של הטבע. בתחום הביולוגיה כבר היו לטבע למעלה משני מיליארד שנים לנסות את כוחו בשלל דרכים. עד היום יש דברים שהטבע עשה כבר מזמן אך הטכנולוגיה האנושית עדיין רחוקה מליישם. כעת מנתחים חוקרים מאוניברסיטת הרוורד את המבנים ואת היצורים המעניינים יותר בטבע, בנסיון לחלץ מהם שיטות יעילות שיקדמו אותנו במדעי החומרים והבנייה. מיצורים שדוחים זיהומים באופן פעיל, דרך משטחים שדוחים מים במצב אחד וקולטים אותם במצב שני ועד ספוג ים שמגדל זכוכית קשיחה ומותאמת להולכת אור ובטון אורגני.

למאמר המלא