הפעם השגיאה לא הייתה שלי! אני נשבע!
בואו נודה על האמת, כנס בירושלים בדצמבר הוא לא הרעיון הכי מושך בעולם להגיע אליו, בעיקר אם כמו חלק לא קטן של הקהילה אתם גרים במישור החוף והתרככתם עם השנים (אין מה לעשות, ככה זה בחום ובלחות, דברים מתרככים). אז מ' אמרה שיש לה רעיון מבריק – לגייס איזה כלי תחבורה שיוכל להביא ולהחזיר אנשים ישר לכנס.
בהתחלה רצינו את האנטרפרייז כי אין מגניב מזה, אבל הדבר הראשון שקפטן קירק עשה כשנכנסנו לדבר איתו היה לקרוע את החולצה ולחשוף את החזה שלו. לא שיש לי התנגדות, אבל בחיאת זה לא במקום.
למישהו, שאני לא אגיד מי הוא היה רק ארמוז שמכנים אותו ע', היה רעיון להביא את רודני מקיי מ"סטארגייט". כששאלנו אותו מה השיטה הטובה ביותר להביא קהל מהמרכז לירושלים הוא התחיל בחצי שעה שבה הוא הסביר לנו במשך חצי שעה למה הוא הבחירה הנכונה להקים ולנהל מערך כזה, ואז כששמע שהוא למעשה הבחירה השנייה נעלב והלך לחפש משהו לאכול. מאז לא ראינו אותו. אני חושב שרק לראות את המנות הטבעוניות ב"עברית" גרם לו להתקף לב. או לפחות להתקף חרדה.
האן סולו משום מה התעקש לעבור בפרצת קסל, אני חושב שאולי זה המסלול היחיד שהוא מכיר, וזה קצת מאריך את הדרך מתל-אביב. "ליבת הזהב" הביאה בגיחת הניסיון שלה מתל-אביב ערוגת פטוניות שלמה, ואני לא רוצה לחשוב מה היא הייתה קודם. נראה לי שלהצעה שלי להביא את ה"מגה עוזרת" מ"שיגעון בחלל" שתשאב קהל במרכז ותשאיר אותו על סף דלתנו אפילו לא התייחסו ברצינות.
בסוף ההחלטה הייתה לוותר על זה השנה אבל בשנה הבאה להתחיל לחפש א' תחבורה רציני יותר.
