מצאנו את המקום האידאלי ל"מאורות – לבד על מאדים", באמת לא יכולנו לקוות למשהו יותר טוב. רק תחשוב על זה – פסגת אולימפוס מונס! כן, יהיו קצת בעיות של נגישות, כמו המחסור בחמצן, אבל זה משהו שאפשר לפתור עם הסגל הנכון. ברצינות, א' נגישות שלנו מסוגלת להביא בביטחון ובנוחות עופר בן יומו לאמצע להקת אריות רעבים.
הבעיה האמתית היא החוזה אז בשביל לדאוג לזה שלחו אותי, כמובן. כי מי אם לא הכלבלב הוא המתאים ביותר לזה? לא ניכנס לשאלה מה היה צריך בשביל להבין למי השטח שייך ועם מי צריך לחתום חוזה, רק אגיד שזה היה כרוך בבירוקרטיה הגרועה ביותר ביקום. תחשבו על בירוקרטיה גרמנית מנוהל על ידי ווגונים. עדיין יש לי סיוטים. לא משנה, אני עושה את זה כי הכנס חשוב לי ולעזאזל עם פוסט-טראומה.
בסוף הסיפור הזה היו חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הטובות היו שהשטח היה בבעלות הק'רוג, והחדשות הרעות היו שהשטח היה בבעלות הק'רוג. אף אחד לא יודע מאיפה הק'רוג מגיעים או מתי הם התחילו להתפשט בגלקסיה, אבל ההערכה הנוכחית היא שיש להם חלק בערך ב-85.3 אחוזים של הנכסים שאפשר לקיים בהם חיים כלשהם בגלקסיה. אחת הסיבות לזה היא שהם ישרים בצורה פתולוגית כמעט, ומילוליים בצורה קשוחה לא פחות.
אוקיי, אני מודה שפה אולי זו הייתה גם אשמתי. כשהם שאלו כמה נרצה לשלם על המקום אמרתי שאני מוכן לשלם ב"לטרת הבשר הקרובה ללבי" והתשובה הייתה "המחיר מוסכם". זה נראה לי מוזר, אבל לא ממש דאגתי עד שאחד מהם חזר עם חוזה ארוך ומפורט ומסור עצמות. אף אחד כבר לא קורא שייקספיר בימינו?!
אז החלטתי שזה הזמן לקיים את הפסוק המקראי הידוע "חוזה! לך ברח!"
