מדעני נאסא, בשיתוף עם מרכז המדע והטכנולוגיה של המשרד לביטחון פנים האמריקאי, פיתחו חיישן כימי שמתחבר ל-iPhone. החיישן מנצל את מערכת האיכון הלוייני של הטלפון, ומסוגל למפות את הנתונים למפה של שירותי חירום ולספק מידע מהשטח בזמן אמת.
נכון להיום המערכת נועדה רק להדגים את העקרון ולא מדובר אפילו באבטיפוס פועל. הדגם השימושי לייצור סדרתי יגיע רק בעוד כמה שנים טובות, אבל הדרך לבניית טריקורדר כבר פתוחה בפנינו.
ריח הפחד, אותה קלישאה של סרטי המתח והאימה, קיים במציאות. צוות חוקרים מאוניברסיטת סטוני ברוק שבמדינת ניו-יורק ספגו את זיעתם של 20 נבדקים שיצאו לצניחה החופשית הראשונה בחייהם, או כאלה שרצו לתומם על הליכון. לאחר מכן נתנו למתנדבים אחרים להריח את הזיעה שספגו, תוך כדי סריקת הפעילות המוחית שלהם. כל המתנדבים דירגו באופן מודע את הריחות כרגילים, המתנדבים שהריחו את הזיעה שהופקה בזמן פעילות מפחידה הראו פעילות גבוהה יותר של האמיגדלה וההיפותלמוס, אזורים במוח הקשורים בין השאר לתחושת הפחד.
דארפ"א, סוכנות המחקר המתקדם של הפנטגון, הצהירה שאין לה כל כוונה להפיק מהמחקר יישומים מלחמתיים או לממן מחקר יישומי לבדיקת האפשרות לפתח נשק לזריעת פחד. אבל זה לא הדבר היחידי שהם "לא עובדים עליו", נכון?
לעומת זאת, באוניברסיטת לונדון כבר מתכננים על בסיס ניסוי זה חיישנים שיקלטו את הפרומונים המופרשים בזמן פחד. הטענה: פושעים, טרוריסטים ודומיהם מפחדים להיתפס, ולכן ייתכן שחיישן פחד יאפשר ללכוד אותם בנקודות ביקורת. כרגע בונים המדענים מתקנים לבחינת היכולות האמיתיות של חיישנים מסוג זה. אם המבחן יצליח, נוכל לצפות תוך שלוש שנים לכל היותר בשלטי "בנקודה זאת מותקן חיישן פחד".
מעלית החלל תוארה בפרטים בפעם הראשונה ב'מזרקות גן-עדן' של ארתור סי. קלארק, וכן בספרים נוספים כגון "מאדים האדום". מעלית החלל כוללת כבל המתוח מקו המשווה של כדור הארץ אל אסטרואיד במסלול גיאוסטציונרי, ומעלית רובוטית שמסוגלת להעלות מטענים מפני השטח אל מחוץ לאטמוספרה. השימוש במעלית מאפשר להוציא חומרים מבאר הכבידה של כדור הארץ, מה שמקל על בניה ושיגור לחלל.
חלק מהבעיה בפרויקט טמונה באספקת הכוח לרובוט ובנושא זה מתמקד 'אתגר הקרנת הכוח' של נאסא. הפרס לצוות שיצליח לגרום לרובוט לטפס על כבל ללא מקור כוח פנימי או חוטי היה כשני מיליון דולר בפרסים. הרובוט של חברת LaserMotive הצליח לטפס על הכבל הנתון במהירות קרובה לארבעה מטרים בשנייה. הרובוט צופה בתאים סולריים שקלטו אנרגיה מלייזר שמוקם על הקרקע, וכך נחסך הצורך בסוללות כבדות שיגבילו את תנועתו.
האתגר הבא: לבנות כבל שלא ייקרע באורך של כ-30,000 קילומטרים.
מאוד משעמם באוניברסיטת ברלין, ולכן מדעני מחשב החליטו להפוך מיני-ואן תמים למכונית בשלט רחוק. לא מדובר במכוניות שממלאות את חלקות הפעלולים המיוחדים של הוליווד כבר שנים, אלא במכונית שימושית. במכונית, המכונה "רוח ברלין" (Spirit of Berlin) הותקנו מערכות ניווט לווייני, מצלמות וידאו, חיבור רשת אלחוטי ומערכת שליטה אלקטרונית.
בניגוד למכוניות המשוכללות של ג'יימס בונד, זו אינה מגיעה עם משגרי טילים ומוקשי דרך. רוח ברלין גם מותאמת לאייפון במקום לסוני אריקסון של 007. תוכנה מיוחדת ל-iPhone, בשם iDriver מקבלת מהמכונית את אות הווידאו ואת יתר הנתונים ומאפשרת שליטה ישירה בתנועתה על ידי לחיצה על כפתורי 'בלם' ו'דלק' והטיית הטלפון כמו הגה. לטענת המהנדסים, עם מערכת כזאת ניתן יהיה להחנות את המכונית שלכם בחניון הקרקעי כשאתם צופים מלמעלה מן הקומה הרביעית.
לפני כחודש (ב-9 באוקטובר) התרסקו שתי חלליות של נאס"א על הירח, בכוונה.
ראשית רוסק טיל ריק במכתש Cabeus-A סמוך לקוטב הדרומי של הירח ואחריו התרסק הגשוש שנועד לנתח את ענן השברים שיצר הטיל הראשון. שני ענני השברים נותחו גם על ידי מצפי כוכבים בכדור הארץ. המטרה העיקרית של ריסוק החלליות הייתה לנסות ולמצוא ראיות לקיום מים על הירח, ומטרה זו הוכתרה בהצלחה.
ניתוח התצפיות שהסתיים בימים האחרונים מלמד שבאזור הקוטב הדרומי של הירח יש לא מעט מים, ובהודעה לעיתונות העריך אחד ממדעני נאס"א שבענן השברים היו לפחות 95 ליטרים של מים. הימצאות כמות גדולה של מים על הירח חשובה לאפשרות הקמת בסיס קבע על הירח, אחת המטרות שארצות הברית הציבה לעצמה.
עכשיו כשוואלאס וגרומיט ירצו לשתות תה על הירח, הם יצטרכו רק קומקום. המים כבר שם.
בספר "תור היהלום", חברי גילדות יכולים להזמין לעצמם עיתון מותאם אישית לדרישות הקורא. שני יזמים גרמנים צעירים טוענים שעיתונם החדש הוא העיתון המודולרי הראשון באירופה. הם טוענים שאף על פי שניתן לקרוא חדשות כרצונך באינטרנט, אנשים עדיין מעדיפים עיתון כמדיום נוח יותר כי ניתן לקרוא אותו בכל מקום ובכל מצב. הניסוי הראשון שלהם בקנה מידה קטן יחל בקרוב, אז אם אתם בברלין תוכלו להזמין את העיתון החדש,niiu , החל מה-16 בנובמבר במחיר קרוב למדי למחירו של עיתון רגיל.
לכתבה המקורית
וידאו
את חרב האור של לוק סקייווקר אפשר להכניס כבר היום לנדן על המותן. צריך רק לבנות אותה, ולדאוג לקרון שיגרור אחריך את הגנרטור, מה שעלול להגביל את השימוש בה. הפתרון הוא בסוללות קטנות ורבות עוצמה, שעליהן עובדים באוניברסיטת מיזורי. הדור הבא של הסוללות יהיה גרעיני, ויפיקו פי שישה אנרגיה מסוללות כימיות מקבילות להן.
בניגוד לדימוי הנפוץ, הוא לא יגרום לכם להצמיח יד שלישית או יתפוצץ לכם בפנים. פריצת הדרך של הסוללה החדשה, שהיא בטוח, רבת עוצמה וקטנה יותר מבעבר, היא במוליך הנוזלי שאמור לצמצם את נזקי הקרינה (מכסימום תגדל לכם אצבע שישית). התקווה היא לשפר את דחיסות האנרגיה של סוללות אלה בעתיד כך שעובין יהיה כשל שערת אדם.
בספר ישן של הארי האריסון בשם Deathworld הוצג ממשק מאוד מיוחד להטסם חללית, ואיאן באנקס השתמש בגרסה דומה של אותו ממשק בספרו The Algebraist. בספרו של באנקס ניתן להטיס חללית בלי לאחוז בידיות היגוי כלשהן. הטייס צריך רק להניח את זרועו על משטח הבקרה, וזה יקלוט את תנועת השרירים מתחת לעורו וייפרש את התנועה בהתאם.
מיקרוסופט, אוניברסיטת וושינגטון בסיאטל ואוניברסיטת טורונטו הציגו עכשיו מה שנראה כדגם מוקדם של אותה טכנולוגיה. באב-הטיפוס המוצג, חיישנים מוצמדים לשרירי האמה וקוראים את תנועת השרירים של המשתמש. לאחר אימונים קצרים בהם המשתמש מלמד את המחשב איך השרירים שלו נעים בהתאם לכל תנועה מתבקשת, אפשר להתאים את הקלט לפקודות הרלוונטיות. וכמו גיקים טובים, ברגע שממציאים טכנולוגיה חדשה, הדבר הראשון שעושים איתה זה לשחק משהו. במקרה זה גירסה חדשה של Guitar Hero.
לכתבה המקורית
קטע וידאו
בעוד קצת פחות מעשר שנים יופעל בדרום צרפת "הכור התרמוגרעיני הבין-לאומי הניסיוני" (ITER). שני איזוטופים מיוחדים של מימן יוזרמו אל תוך הכור ויחוממו ל-150 מיליון מעלות קלווין, פי 10 מהטמפרטורה בליבת השמש. העיסה הזאת תוחזק על ידי שדות מגנטיים רבי עוצמה בזמן שאטומי המימן יותכו אחד לשני וכך ישחררו כמויות גדולות מאוד של אנרגיה, גדולות הרבה יותר מהדרושות להבאת הגזים למצב הזה.
חלק מהמימן צפוי לברוח, ומתכנני הכור בדקו ומצאו שלפחם המופק משריפת קליפות אגוזי קוקוס התכונות האידאליות להיות חלק חשוב בבידוד הכור. זכרו זאת בפעם הבאה שאתם בונים כור היתוך.
בעוד קצת פחות מעשר שנים יופעל בדרום צרפת "הכור התרמוגרעיני הבין-לאומי הניסיוני" (ITER). שני איזוטופים מיוחדים של מימן יוזרמו אל תוך הכור ויחוממו ל-150 מיליון מעלות קלווין, פי 10 מהטמפרטורה בליבת השמש. העיסה הזאת תוחזק על ידי שדות מגנטיים רבי עוצמה בזמן שאטומי המימן יותכו אחד לשני וכך ישחררו כמויות גדולות מאוד של אנרגיה, גדולות הרבה יותר מהדרושות להבאת הגזים למצב הזה.
חלק מהמימן צפוי לברוח, ומתכנני הכור בדקו ומצאו שלפחם המופק משריפת קליפות אגוזי קוקוס התכונות האידאליות להיות חלק חשוב בבידוד הכור. זכרו זאת בפעם הבאה שאתם בונים כור היתוך.
לפני כמעט שבעים שנה הראה המתמטיקאי הגרמני דויד הילברט שחלקיק יחסותי הנע במהירות של חצי מהירות האור לפחות יידחה ממסה נייחת. לאחרונה גילה מחדש הפיזיקאי האמריקאי פרנקלין פלבר את המאמר הנשכח של הילברט, והעלה את הטענה ההפוכה. הוא טוען שחלקיק הנע במהירות כזאת ידחה מסה ויעשה זאת בכוח גדול יותר מהתנע שלו. יתר על כן, אפשר ליצור הדף בצורה כזו שהוא לא יקרע חללית על יושביה לשניים, ואפילו יניע אותה למהירות יחסותית. הבעיה היחידה היא להשיג חלקיקים הנעים במהירויות אלה, אך ה-LHC בז'נבה אמור להיות מסוגל לספק לנו חלקיקים כאלה.