אדם במינאפוליס-סנט פול החליט לדבר אל בנו אך ורק קלינגונית בשלוש השנים הראשונות לחייו. ד'ארמונד ספירס, פרופסור לבלשנות חישובית, החליט לבדוק האם דפוסי הלימוד של קלינגונית יהיו שונים מדפוס הלימוד של שפות אנושיות ולכן עשה את הניסוי הזה בבנו. הוא הפסיק את הניסוי כשבנו הגיע לגיל 3, לא נאמר מדוע.
אה, וספירס טוען שהוא אינו חובב מסע בין כוכבים.

למאמר המקורי

פיליפ ק' דיק חשב על הרעיון בספרו Dr. Futurity, קרן לנדסמן חידשה אותו בסיפורה "בלדה לחובש" – עכשיו זו מציאות.  רופאה אוסטרלית פיתחה ערכה בגודל של תיבת תכשיטים שמאפשרת להשתיל עור באמצעות תרסיס. הערכה, הנקראת ReCell, ועובדת באופן הבא: קחו פגוע כוויות אחד לחדר הניתוח; קחו ממנו כארבעה סנטימטרים של עור, כמה שיותר קרוב לאזור הכוויה; הכניסו את העור לערכה, שבה ישתלב עם התמיסה המובנית ויהפוך לתרסיס של תאי גזע של העור; רססו את התמיסה על אזור הכוויה, שיכול להיות גדול עד פי 80 מטלאי העור שהוצא. הגישו קר.

למאמר המקורי

"מציאות מוגברת" מגלמת את הרעיון להדביק שכבות מידע נוספות על פני תפיסת המציאות הרגילה, חצי צעד בין מציאות רגילה למציאות מלאכותית – מעין חץ צבעוני בשדה הראייה שמצביע על אובייקטים מעניינים. באחרונה הוציא המגזין "אסקווייר" גיליון של מציאות מוגברת. על גבי הגיליון מופיע סימן מיוחד הנקרא על ידי תוכנה שיש להוריד מאתר כתב העת. בעזרת מצלמת מחשב, התוכנה קוראת את העיתון ומציגה לצידו את החומר הנוסף, כגון קטעי וידאו קצרים או מצגת תמונות זורמת.

נכון להיום אין עדיין תצוגות מלאכותיות שלמות המדביקות מידע נוסף לכל עצם במציאות. מה שיש הוא תוכנות ניווט במציאות מוגברת, כרטיסי ביקור במציאות מוגברת ועכשיו גם עיתון נייר גדול ונחשב במציאות מוגברת, כך שהטכנולוגיה הזאת עוד מבטיחה לנו רבות.

המאמר המקורי

סיפורו של קטאייט-רטאייט מאת יואב אבני התפרסם, ממש עכשיו. http://meorot.sf-f.org.il/?page_id=538

ב-2030 יהיה מערך של תאים פוטו-וולטאים במסלול סביב כדור הארץ, שיצברו את קרני השמש בחלל, בלי הפרעות אטמוספריות, ימירו אותן לחשמל וישגרו אותו לכדור הארץ בקרן לייזר או במיקרוגלים. כך מבטיחה תוכנית רשמית של סוכנות החלל היפנית, משרד המדע ומשרד הכלכלה. הפרויקט, הקרוי "מערכת כוח סולארי בחלל" (SSPS), ייפתח בניסיונות בשיגור לוויינים יותר ויותר גדולים למערך סביב כדור הארץ במטרה להציב בסופו של דבר כמה קילומטרים רבועים של תאים במסלול קבוע, המסוגלים לייצר כגיגה-וואט של חשמל – סדר גודל של כור גרעיני בינוני. העלות של האנרגיה הנקייה הזאת: שמונה ין בלבד לקילוואט שעה, שישית ממחירו הנוכחי של חשמל בארץ השמש העולה.

העבודה על התוכנית החלה כבר בשלהי שנות התשעים, ועד כה הצטרפו אליה כמה מתאגידי הטכנולוגיה הגדולים ביותר ביפן, ביניהם מיצובישי, נק, פוג'יטסו ושארפ. אולי מישהו שם היה צריך לשחק לפני קצת פחות מעשור במשחק  "SimCity 2000" ולהיזכר באזהרה שצורפה לתחנת הכוח המקבילה שם: "השפעותיה של קרן מיקרוגל שהחטיאה אינן ידועות כרגע".

המאמר המקורי

מדפסות תלת ממדיות קיימות כבר כמה שנים ויודעות להפוך שרטוטים לחפצי פלסטיק תלת-ממדיים. ה-Electron Beam Freeform Fabrication, או בקיצור EBF3, הוא מדפסת שיודעת לעשות בדיוק אותו דבר, אבל עם חלקי מתכת. קרן אלקטרונים מתיכה מתכות ובונה אותן מחדש שכבה אחרי שכבה. ה-3EBF מסוגל להרכיב עצמים במדויק ובמינימום טעויות, אפילו בחלל.

המכשיר הוא בגודל של מזוודה ועובד יופי. כל מה שצריך זה עוד קצת מימון ומקום באחת ממשימות המעבורת הבאות ו… "ארל גריי אחד חם?"

המאמר המקורי

מדעני נאסא, בשיתוף עם מרכז המדע והטכנולוגיה של המשרד לביטחון פנים האמריקאי, פיתחו חיישן כימי שמתחבר ל-iPhone. החיישן מנצל את מערכת האיכון הלוייני של הטלפון, ומסוגל למפות את הנתונים למפה של שירותי חירום ולספק מידע מהשטח בזמן אמת.

נכון להיום המערכת נועדה רק להדגים את העקרון ולא מדובר אפילו באבטיפוס פועל. הדגם השימושי לייצור סדרתי יגיע רק בעוד כמה שנים טובות, אבל הדרך לבניית טריקורדר כבר פתוחה בפנינו.

המאמר המלא

האם כאן יתגלה הרמז החיוני למציאת הרוצח המסתתר על סיפונה של האוריון אקספרס?

הכנסו וגלו! http://meorot.sf-f.org.il/?page_id=400

ריח הפחד, אותה קלישאה של סרטי המתח והאימה, קיים במציאות. צוות חוקרים מאוניברסיטת סטוני ברוק שבמדינת ניו-יורק ספגו את זיעתם של 20 נבדקים שיצאו לצניחה החופשית הראשונה בחייהם, או כאלה שרצו לתומם על הליכון. לאחר מכן נתנו למתנדבים אחרים להריח את הזיעה שספגו, תוך כדי סריקת הפעילות המוחית שלהם. כל המתנדבים דירגו באופן מודע את הריחות כרגילים, המתנדבים שהריחו את הזיעה שהופקה בזמן פעילות מפחידה הראו פעילות גבוהה יותר של האמיגדלה וההיפותלמוס, אזורים במוח הקשורים בין השאר לתחושת הפחד.

דארפ"א, סוכנות המחקר המתקדם של הפנטגון, הצהירה שאין לה כל כוונה להפיק מהמחקר יישומים מלחמתיים או לממן מחקר יישומי לבדיקת האפשרות לפתח נשק לזריעת פחד. אבל זה לא הדבר היחידי שהם "לא עובדים עליו", נכון?

לעומת זאת, באוניברסיטת לונדון כבר מתכננים על בסיס ניסוי זה חיישנים שיקלטו את הפרומונים המופרשים בזמן פחד. הטענה: פושעים, טרוריסטים ודומיהם מפחדים להיתפס, ולכן ייתכן שחיישן פחד יאפשר ללכוד אותם בנקודות ביקורת. כרגע בונים המדענים מתקנים לבחינת היכולות האמיתיות של חיישנים מסוג זה. אם המבחן יצליח, נוכל לצפות תוך שלוש שנים לכל היותר בשלטי "בנקודה זאת מותקן חיישן פחד".

ניסוי הפרומונים

מצא את הטרוריסט

מעלית החלל תוארה בפרטים בפעם הראשונה ב'מזרקות גן-עדן' של ארתור סי. קלארק, וכן בספרים נוספים כגון "מאדים האדום". מעלית החלל כוללת כבל המתוח מקו המשווה של כדור הארץ אל אסטרואיד במסלול גיאוסטציונרי, ומעלית רובוטית שמסוגלת להעלות מטענים מפני השטח אל מחוץ לאטמוספרה. השימוש במעלית מאפשר להוציא חומרים מבאר הכבידה של כדור הארץ, מה שמקל על בניה ושיגור לחלל.

חלק מהבעיה בפרויקט טמונה באספקת הכוח לרובוט ובנושא זה מתמקד 'אתגר הקרנת הכוח' של נאסא. הפרס לצוות שיצליח לגרום לרובוט לטפס על כבל ללא מקור כוח פנימי או חוטי היה כשני מיליון דולר בפרסים. הרובוט של חברת LaserMotive הצליח לטפס על הכבל הנתון במהירות קרובה לארבעה מטרים בשנייה. הרובוט צופה בתאים סולריים שקלטו אנרגיה מלייזר שמוקם על הקרקע, וכך נחסך הצורך בסוללות כבדות שיגבילו את תנועתו.

האתגר הבא: לבנות כבל שלא ייקרע באורך של כ-30,000 קילומטרים.

מאמר מקורי