סיפורו של מומחה הקיברנטיקה – צְק-קְ-קְ « כנס מאורות 2009
סיפורו של מומחה הקיברנטיקה – צְק-קְ-קְ

מאת אילן אשכולי

שלום לך מר פרמל, אני מקווה שלא נאלצת להמתין זמן רב. ענייני הספינה דרשו את זמני, אך הנה אני כאן ושמח לסייע לחקירתך בכל אשר אוכל. בן אנוש יהיר, קוטע את עבודתי בדברי האיוולת האלה. אך למרות זאת אולי אוכל להוציא מכאן מעט שעשוע.
האומנם? זו פגישתך הראשונה עם פרוקיוני?

כמה מרגש. אמנם מסיבות ברורות לא רבים מאיתנו מסתובבים בציבור, שכן הגוף הממשי שלנו פגיע מדי, אך ניתן היה לצפות שבמסעותיך ברחבי הגלקסיה תתקל פה ושם בפרוקיוני. אחרי הכל, אחד לפחות מאיתנו משרת בכמחצית מהספינות של קווי קינו.

אם אכן הוא לא פגש מעולם בפרוקיוני זה יהיה קל עד כדי שעמום. כנראה בכל זאת אצטרך לסבול מן החקירה הזאת. ואם לא די בזה, מתברר שבן האנוש הוא צרימה מהלכת: עניבה עקומה, כתם של קפה על מכנסיו ופיסת עלה תבלין תקוע בין שיניו הקדמיות. אני מקבל כאב ראש רק מלהביט בו.
אתה צודק אדוני, פרוקיונים אכן אינם מסוגלים לשקר, כתוצאה מההתפתחות הביולוגית שלנו. אנחנו חותרים לאיזון מושלם, ושקר, כידוע, מעורר צרימה בהרמוניה. תהיה סמוך ובטוח שכל שאומר לך הוא אמת לאמיתה. אוויל. שקרים הם ספורט לאומי בפרוקיון. כל עוד אתה מסוגל לספר חצאי אמת ולאזן את השקרים על ידי הקלדה במקלדת הפנימית של הקונכייה, כפי שאני עושה עכשיו, הביולוגיה לא תוטרד ואין סיבה שלא אוכל לשקר.
אכן הכנסתי עדכון תוכנה במהלך היום הראשון לטיסה. אני בטוח שאם תבדוק את היומנים תגלה שהיתה לי סיבה מוצדקת לעשות זאת. פרוקיוני בשם פאל-ר-ר חדר למחשב המרכזי במהלך נסיעה קודמת, לצורך חישובים פרטיים והייתי צריך לוודא שהפרצה שייצר נאטמה. הבטחון, כמובן, מעל לכל. פאל-ר-ר היקר והטוב. תכננו את הפריצה הזו במשך חצי שנה. זה היה אחד התעלולים המשעשעים ביותר שעשיתי מזה זמן רב. כל הצוות האמין שאנחנו אכן עומדים לצאת לדו-קרב, אווילים, מי שמע על פרוקיוני התוקף פרוקיוני אחר? אבל האירוע עורר את התהודה שחיפשנו כדי למשוך את תשומת לבן של תעשיות הנשק. למה הוא לא מוציא את חתיכת העלה הזו מבין שיניו?
כמובן, אדוני. ברור לי שאתה חייב לשאול זאת, אך התשובה שלילית! לא אני רצחתי את הסא-רְיוּ-לוֹ. וכפי שציינת אתה קודם, אני איני מסוגל לשקר. בלש חכם יותר היה מבין שהשאלה ששאל היתה חלקית בלבד ושהייתי יכול להורות לאחד הבוטים לעשות זאת עבורי ועדיין לטעון שאני עצמי לא עשיתי דבר. אין שום אתגר בחקירה הזו.
טיב יחסי עם המנוח? ובכן, הוא נפגש אתי פעם אחת במהלך פגישת עסקים באפסילון אֶרידָני. כיו"ר הדירקטוריון של תעשיית הנשק הממשלתית. קשה לומר שניהלנו שיחה של ממש, בעיקר העברנו קבצי משא ומתן בין הקבוצה שלו וביני לבין שותפי. למעשה, לכל אורך הפגישה לא ירדתי מתקרת האולם אפילו פעם אחת. מירילו אינמין היה שוטה מפונק. שלא הבין את גודל ההצעה שניתנה לו. היינו נותנים לו את הנשק הטוב ביותר בתמורה לאפשרות לבצע ניסויים בשיתופניות בין הפרוקיונים לאפסידנים. המחקרים שלנו מראים שהמרחק הביולוגי הרבה פחות גדול מהמרחק בינינו לבין בני האנוש (הגורם הידוע לתוצאותיו המחרידות של הניסוי של מלרד-ט-ט, ייזכר שמו לדיראון עולם) שיתופניות בין שני הגזעים היתה מעניקה רווח עצום לשני הגזעים. אנחנו היינו מקבלים גוף חזק ובטוח והם היו זוכים במוח בעל יכולת עילאית. אבל אינמין סירב בבוז. כינה אותנו רכיכות ופירמט את הצעתנו לקודים בינארים. חוצפן עלוב.
השתתקתי? סליחה, הרהרתי בקישוטים הייחודיים שניצבו על תקרת האולם ההוא. במה עוד אוכל לסייע לך? קיסם שיניים לדוגמה? תכשיר לניקוי כתמים? מגהץ? קורס בהתאמת צבעים?

הנה הוא שולח ציפורן לגרד את שיניו בהיסח הדעת… לא! הוא פספס את העלה. לו רק היה מסיט את אצבעו ארבעה וחצי מילימטרים ימינה.

לא, אף אחד אחר לא היה מסוגל לחדור למחשב הראשי מלבדי, ואין לי ספק שהוא לא ביצע את הרצח, ישירות או בעקיפין, מדעתו שלו. כך שלדעתי נותרו לך רק חשודים ביולוגים, ולא טכנולוגיים. כן… כמעט שם. שוב פספס. אלמלא קוד ההתנהגות הפרוקיוני הייתי מעיר לו על כך בעצמי. אך גם התנהגות כזו מנוגדת לטבע שלי. שוב פספס! זה נורא, כמו להביט באורדיואני לועס את רגלו בתאווה.
אני? אני לא חושד באף אחד מהנוסעים, הרי זה תפקידך ל… הוא נוגע בעלה, הנה כמעט מוציא אותו… אני לא מאמין הוא העביר אותו לשן אחרת…
…אדוני מר פרמל האם שקלת פעם את החשיבות של צחצוח שיניים לאחר ארוחה? לא, לא, זו סתם שאלה בריאותית, בנוגע למחקר שאני עוסק בו בימים אלה… מחקר שאני מתחיל ברגע זה בזמן שאני מביט בך ואוחזת בי חלחלה נוראית. איך בכלל שקלנו שיתופניות עם הגזע הזה? אפילו מירילו אינמין היה יכול להיחשב לאציל לידו. הנה, הוא כמעט מוציא אותו הפעם – לא, הוא שוב פספס!
…תוציא כבר את העלה הזה מהשיניים שלך! אוי, אני לא מרגיש טוב. רועדת לי הבטן, אני חושב שאני עומד להקיא. לא, לא אל תזיז את העניבה שלך עוד שמאלה! אוי. אני רואה מטושטש. הקוד שלי? אתה רוצה את הקוד שלי? הראש שלי כל כך כואב.

53674995_)%$% 44 . אני צריך לחזור לתקרה, שם חם יותר. עזור לי בבקשה. תודה לך, אתה כל כך אדיב. תן לי רק רגע לנשום…

לכל הרוחות!
אתה לקחת את הקוד שלי. כן אני יודע שאני זה שנתן לך אותו, אבל לא הייתי במצב – זה היה מתוכנן מראש. העניבה, הכתם והעלה הארור. עשית את זה כדי להוציא ממני את קוד הכניסה לזכרון הפנימי של הקונכיה.

הייתי צריך לנחש שזו אינה הפעם הראשונה שפגשת בפרוקיוני. הייתי צריך לחשוד בך מיד כשאמרת זאת. אתה הורדת את הקבצים של המקלדת הפנימית שלי. זה שפל אפילו בשביל בן אנוש. אני מרגיש מחולל.

אתה משועשע? משועשע?

כן אני משער שלגזע שלך באמת אין טעם להפוך שקרים לספורט לאומי. אתם עושים זאת בקלות יתרה.

[לרשימת הדמויות]

[לסיפורו של הבלש]

[לסיפורו של מחשב הספינה]

[לסיפורו של הכוכב]

[לסיפורו של השגריר]

[לסיפורו של החוקר]

[לסיפורה של המפקדת]

[לסיפורה של הגבירה]

[לסיפורו של הדירקטור]

[לסיפורו של המהנדס]

[לסיפורה של הרופאה]

[לסיפורה של שומרת הראש]

[הפתרון]

[חזרה לדף הפרויקט]



כתיבת תגובה