תפריט סגור

פרויקט הסיפורים

שם הפרויקט הוא "עומדות היו רגלינו", והוא מעין "דקאמרון" מהופך. בני אדם, חייזרים תבונות מלאכותיות ודברים שהם לא אף אחד מאלה עולים לרגל מכל העולמות לירושלים עתידית אחרי אסון כלשהו (חדש או ישן, מוכר או חדש, הפעילו את הדמיון) שבא ועבר. ישויות אלה באו להודות, להתפלל, לזכור, לחגוג או סתם לתייר. כולן עוברות דרך נמל החלל של ישראל, ושם נפגוש אותן.

והנה הפרויקטים הקודמים:

  • "רצח באוריון אקספרס" – הבלש הפרטי המהולל ארקל פרמל מוצא את עצמו מוקף בני אדם, חייזרים ורובוטים שלכולם, כך נראה, מניע להרוג את הז"ל הנ"ל. יש לו יומיים בלבד לפלס את דרכו בסבך תככים פוליטיים ומזימות אהבהבים, ולרשותו עומדים רק עורמתו, תבונתו, ואספקה בלתי נדלית של ויסקי אלדברני.
  • "אלפבית עשוי סוילנט גרין" – מבחר סיפורים על חייזרים, מאל"ף ועד תי"ו באלפבית עשוי סוילנט גרין. חייזרים נחמדים, חייזרים מצחיקים, חייזרים מוזרים, חייזרים מוכרים. ואולי אפילו תמנונים סגולים תבוניים.
  • "עולמה של סוזן" – זהו עולמה של סוזן קלווין, עולמו של אסימוב, כפי שהוא מעולם לא זכה לראות אותו – עולם שבו אין זה משנה אם התבונה מבוססת פחמן או צורן.
  • "שקיעה" – נמל "שקיעה" ניצב בקצה הכול. דבר אחד היה משותף לכל המגיעים לנמל "שקיעה", זו הייתה תחנתם האחרונה. זו הייתה גם תחנה ראשונה לרבים מהם, נקודת יציאה אל מסעות שיעדיהם לא היו תמיד ברורים, אך זו תמיד הייתה תחנה אחרונה. כמו "שקיעה" עצמו, גם העוברים בו ניצבו בקצו של דבר מה.
  • "עיר" – עולמות רבים, שונים ומגוונים שלכולם דבר אחד משותף – יש בהם רק עיר אחת.
  • "מלחמה לנצח" – סיפורים על מלחמה לנצח, מלחמת עולמות ועולמות במלחמה.
  • "בית הספר אורורה" – בית ספר לילדים מכל הגלקסיה.
  • "קינימו" – קינימו מעולם לא היה עולם גדול או חשוב במיוחד. זמן מה הוא שימש בירת מחוז קיסרי, אבל גם אז רציחתם של קיסרים וחילופי שושלות השפיעו עליו רק במעומעם. כעת הדברים מתחילים להשתנות.
  • "עיניים אינן רק רואות" – על מפגשים, של אנשים עם אנשים ושל אנשים עם יצורים אחרים, ועל הדרכים המגוונות והמרתקות שבהן אנו מבחינים באחרים וחשים בהם.
  • "איברים" – סיפורים על איברי גוף של בני אדם, ויצורים אחרים, ועל הדרך שבה אנחנו מתייחסים לגוף.
  • "שוליים" – סיפורים על שולי העולם והידע, המודעות והאנושיות.
  • "עולם חדש ומופלא" – עולמות חדשים בעקבות ספרו של אלדוס הקסלי.
נגישות